תפ"מ 50318-02-21

תקציר

השופטת פסקה לטובת טענת התובעים כי הנתבעת הפרה את תנאי הסכם השכירות באופן יסודי ושיטתי. התובעים והנתבעים חלקו על שלושה נושאים עיקריים: אי תשלום הפרשי ההצמדה על ידי הנתבעת, אי תשלום מלוא דמי השכירות עבור החודשים מרץ ואפריל 2020 והפעלת עסקים בשטח המושכר ללא ההיתרים והרישיונות הנדרשים. השופט מצא כי ההצדקות של הנתבעים להפרות אלה אינן מדויקות ואינן נתמכות. ראשית, באשר להבדלי ההצמדה, הסכימה השופטת עם התובעים כי הסעיפים בהסכם השכירות בדבר העלאות שנתיות הצמודות למדד תשומות הבנייה למגורים עודם תקפים ולא בוטלו. טענת הנתבעים כי הצדדים הסכימו בעל פה לבטל את סעיף ההצמדה הופרכה על ידי ראיות התובעים לדרישות חוזרות ונשנות לתשלום הפרשי הצמדה. השופט הדגיש את חשיבותו של סעיף זה בהסכם שכירות ארוך טווח והגיע למסקנה כי די בהפרת סעיף זה על ידי הנתבע לבדו כדי להצדיק את הפינוי. שנית, בסוגיית תשלום שכר הדירה בתקופת הקורונה קבעה השופטת כי החלטת הנתבעת לשלם רק מחצית מדמי השכירות בשל השפעת המגפה על שוכרי המשנה אינה מוצדקת. מרבית העסקים המושכרים הורשו להישאר פתוחים והתובעים, כמשכירים, לא היו אחראים לחלוק בהפסדי הנתבעת. השופטת ציינה כי הפרה זו, בשילוב עם הפרות נוספות, מצביעות על התעלמות שיטתית מהסכם השכירות. לבסוף, הנתבעים לא הוכיחו כי ברשותם ההיתרים והרישיונות הנדרשים לעסקים הפועלים במושכר. השופטת קיבלה את טענת התובעים כי היעדר אישור מתאים מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות. התובעים זכו לשבחים על כך שניסו לפתור את הסוגיה מחוץ לכותלי בית המשפט ונתנו לנתבע זמן להסדיר את העניין. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים כי הפינוי אינו לגיטימי בשל השקעותיהם הניכרות בנכס, וקבעה כי הנתבעים הסתכנו בהפרת ההסכם והתעלמו מהתחייבויותיהם. בסך הכל, השופט הורה לנתבעת לפנות את הקרקע עד ליום 31.8.2021, לשלם את מלוא דמי השכירות החוזיים עם הפרשי הצמדה עד אז, ולכסות את הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 23.6.2021.