ת"א 32939-01-11

תקציר

התובע, מר מג'ד שיח', תבע את הנתבעים, פורקס פלייס בע"מ, בעלי השליטה בה, המנכ"ל בפועל לכאורה, מנהל חדר העסקות שלה ואחרים, בגין נזקים שנבעו מהשקעתו במט"ח בסך 5.4 מיליון שקל. שייח' טען כי הנתבעים הטעו אותו והפרו את חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. לטענתו, המודל העסקי של הנתבעים התבסס על הפקת רווחים מהפסדי לקוחותיהם וכי כספו עוקל שלא כדין. שייח' ביקש מבית המשפט לבטל את ההסכמים בין הצדדים ולפסוק לו פיצויים. פורקס טענה כי שייח' חתם על הסכם המכיר במודל המסחר ובתנאי השימוש, כולל סעיף המאפשר למט"ח לפעול כעושה שוק. פורקס טען כי שיח' הפסיד את כספו בשל המינוף יוצא הדופן של עסקאותיו והעמלות הגבוהות הנובעות מהן. בית המשפט קבע כי שייח' לא הצליח להוכיח את טענותיו. הראיות הראו כי הוא היה משקיע מנוסה שהבין את שוק המט"ח ואת סיכוניו. שיח' לא הוכיח כי הנתבעים הציגו מצג שווא או כי גרמו לו נזק. חתימתו על הסכם תנאי השימוש לא זויפה, והוא אישר את התנאים באופן מקוון, שכללו סעיף המאפשר למט"ח לפעול כעושה שוק. חוות הדעת שהגיש שייח' לא הוכיחו כל מניפולציה או התערבות בחשבונו. להיפך, הם הראו שההפסדים שלו נבעו מהמינוף יוצא הדופן שלו ומהשקעותיו בסיכון גבוה. בית המשפט דחה גם את טענותיו של שייח בדבר ניגוד העניינים של הנתבעים וקבע כי הפסדיו לא היטיבו עם המט"ח או עם סוכניו. יתר על כן, בית המשפט דחה את התביעה הנגדית של פורקס נגד שייח ואחרים בגין הטעיה מכוונת לכאורה של בית המשפט בבקשת העיקול. הנתבעים שכנגד לא היו עושי העוולה הישירים או השותפים לפרסומים עליהם התלונן פורקס. בסופו של דבר דחה בית המשפט את תביעתו של שייח והורה לו לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 200 אלף שקל.