רע"מ 3-10-22

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת משפטית הנוגעת לסירוב כניסה לישראל של אזרחים אוקראינים בנתב"ג על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה. במקור, תיקים כאלה היו בסמכות בתי המשפט בתל אביב, אך שרת הפנים לשעבר איילת שקד הורתה להעביר את ההחלטות הללו לראש רשות האוכלוסין וההגירה בירושלים, לכאורה מטעמי רגישות בשל מכסות שנקבעו. עם זאת, התעורר חשד כי העברה זו הייתה טקטיקה להשפיע על התוצאות השיפוטיות על ידי בחירת פורום אוהד יותר לרשות. בית המשפט הדגיש את הצורך לשמור על עצמאות שיפוטית, והזהיר מפני התערבות מנהלית שנועדה להגביל את שיקול הדעת השיפוטי. ההחלטה בחנה האם הרשות בירושלים קיבלה החלטות מהותיות או רק המלצות חותמת גומי. במקרה הספציפי הזה, בית המשפט מצא כי ההחלטה לסרב כניסה התקבלה באופן שגרתי ולא ענייני כדי לתמרן את סמכות השיפוט המקומית, תוך פגיעה בהגינות הפרוצדורלית. לפיכך, קבע בית המשפט כי סמכות השיפוט המתאימה היא בתל אביב, שם התקבלו החלטות הכניסה הראשוניות, והורה לרשות האוכלוסין וההגירה לשאת בהוצאות המשפטיות של המבקשים, תוך שהוא דוחק בשר הפנים החדש לבחון מחדש את היתרונות של העברת סמכויות לאור שינוי הנסיבות וביטול מכסות הכניסה.