ע"א 2314/00
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי המחייבת את המערערים לשלם דמי תיווך למשיבים, בעקבות עסקה של מכירת מגרש. הטענה העיקרית היא כי המשיבים לא היו הצד האפקטיבי להתקשרות, וכי לא היה להם רישיון לפעול כמתווכי מקרקעין. המשיבים טענו כי מדובר בממצאים עובדתיים, שבית המשפט אינו צריך להתערב בהם, וכי טענת הרישיון לא הועלתה במועד וניתן היה להגן עליה עובדתית. השופטים הסכימו וציינו כי המערערים לא העלו את סוגיית הרישיון להגנתם, וכי די במעשיהם של המשיבים כדי לזכות אותם בדמי תיווך. השופטים הדגישו כי ניסיונם של המערערים להתחמק מתשלום שכר הטרחה על ידי פגיעה בעבודת המשיבים בחוסר תום לב אינו שולל את זכאותם, וכי החלטת בית המשפט המחוזי, שהעדיף את עדותם של המשיבים על פני עדותם של המערערים, הייתה מוצדקת. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות המשפט של המשיבים.
חקיקה מקושרת
ע"א 2314/00 גוסטה פרנק נ' י.ה מקרקעין וניהול בע"מ, מחוזי (9.12.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.