ע"א 538/82

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על תוקפה של צוואה ובעתירה שבאה בעקבותיה לביטול צו קיום הצוואה. המערערת, רבקה נסראל, בתו של המנוח, טענה כי אביה לא הבין את הצוואה עליה הוא חותם, שכן היא לא תורגמה לערבית, וכי היא נעשתה ביוזמתו של אחד הבנים שעמד לרשת את מרבית העיזבון. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה ונסראל ערער. בית המשפט העליון דחה אף הוא את הערעור, ואישר את קביעות בית המשפט המחוזי כי המנוח הבין עברית וכי אין צורך לתרגם את הצוואה. כמו כן, נקבע כי חלקו של הבן בעריכת הצוואה לא היווה השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט הדגיש כי נטל ההוכחה בדבר תוקפה של הצוואה מוטל על המערערת, שלא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. היבט חשוב בפסק הדין נגע לעדותו של השופט יהודה כהן, עד לחתימת הצוואה. המערערת ביקשה לשמוע עדות זו שוב, בטענה שאין ביכולתה לחקור אותו חקירה נגדית. עם זאת, בית המשפט ציין כי התצהירים הוגשו בהסכמת שני הצדדים, תוך הסכמה לוותר על חקירה נגדית. בית המשפט העליון, בהסכמתו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הדגיש את אופייה המחייב של הסכמת הצדדים בעניינים פרוצדורליים. ההסכמה, יחד עם אופייה הממצה של העדות הקודמת, הביאו את בית המשפט לדחות את בקשת המערער לדיון חוזר. בסופו של דבר נדחה הערעור, ונפסק למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. השופט אבנור, יחד עם השופטים ברק ונתניהו, קיבלו את ההחלטה פה אחד.