ת"צ 9597-05-18

תקציר

בית המשפט קבע כי אין בסיס להיעתר לבקשת המבקשים להשבת אגרות חניה ששולמו לרשויות. התביעה לא הטבה כל תועלת למבקשים או לקבוצה אותה הם מייצגים, שכן גביית דמי החניה הייתה כדין עוד בטרם פורסמו התעריפים המעודכנים. לטענת השופטת, למבקשים לא הייתה תביעה תקפה להשבת תשלומים משום שהתעריפים הוצמדו נכון לפי תקנות התעבורה, ואי פרסום המחיר המרבי המעודכן בכל שנה לא השפיע על חוקיות הגבייה. בנוסף, הודעת הפיטורים שהגישו חלק מהמשיבים ותשובותיהן של העיריות האחרות לא היוו הודאה בגביית יתר. תחת זאת, הודעות ותגובות אלה הגנו על המשיבים מפני תשלום פיצויים מבלי להודות באשמה. בעוד שאי פרסום התעריף המעודכן טופל בעקבות הבקשה, האחריות לכך מוטלת על מנכ"ל משרד הפנים ולא על המשיבים. לפיכך, המבקשים אינם זכאים לקבל כל גמול או החזר שכר טרחה מהמשיבים. עם זאת, בית המשפט החליט שלא לחייב את המבקשים בהוצאות ההליך, שכן תביעתם נבעה מהתעריף המעודכן שלא פורסם.