עב"ל 475/08

תקציר

שני ערעורים הגיש מורה לשעבר לחינוך גופני נגד המוסד לביטוח לאומי ומשרד החינוך לאחר שטענותיו נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. הערעור הראשון מתייחס לתאונת דרכים שאירעה במהלך עבודתו בשנת 1969 והוכרה כתאונת עבודה, בגינו תבע פיצוי בסך 40,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו מחמת התיישנות קיצונית, ובעוד המכון הסכים שהמערער ייבדק על ידי ועדה רפואית, הערעור נדחה מאחר שלא הייתה עילת תביעה נגד המדינה. הערעור השני עוסק בפגיעה בעבודה משנת 1978, שם טען המערער כי יש להגדיל את קצבת הפרישה שלו בשל הפגיעה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו על הסף בשל עקרון סופיות הדיון, התיישנות ושיהוי, שכן המערער לא הגיש בקשה לפרישה מטעמי בריאות למרות שידע על פציעתו. גם הערעור נדחה, שכן בית המשפט מצא כי החלטת בית המשפט המחוזי נכונה, ותביעתו של המערער נגד המדינה לא גילתה כל עילת תביעה, בעוד שתביעתו נגד המכון תלויה ועומדת בבית משפט אחר. שני הערעורים נדחו, והחלטות בית הדין האזורי אושרו.