בב"נ 40505-01-18

תקציר

בית המשפט פסק בשאלת חוקיותו של צו הריסה מנהלי שהוציא יו"ר ועדה מחוזית לתכנון ובנייה. הצו נגע למבנה, המכונה "מכולה א'", שהמבקש בנה ללא היתר על אדמתו החקלאית. על פי חוק התכנון והבנייה, ניתן להוציא צו כזה אם עבודות הבנייה הבלתי מורשות הן בנות פחות משישה חודשים בעת הגשתן. החוק גם קובע כי ניתן לבטל את הצו אם הבנייה בוצעה כדין, אם לא הושלמה בתוך שישה חודשים ממועד הגשת התצהיר, ואם הבניין אינו מאוכלס או לא אוכלס יותר מ-30 יום. המבקש טען כי הבניין כבר הושלם וכי ההליך נפתח לאחר סיום הבנייה. עם זאת, מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי המכולה הונחה על הקרקע פחות מחצי שנה לפני הבדיקה שהובילה להוצאת צו ההריסה. בית המשפט בחן גם האם יש עילה לבטל את הצו על בסיס פגמים פרוצדורליים, פגמים בשיקול הדעת או חוסר מידתיות מצד הרשויות. היא התרשמה מעדותו של המבקש וסברה כי כוונתו להשתמש במיכל לצרכים חקלאיים הייתה לגיטימית, מה גם שהיא לא הפריעה לתכנון עתידי ולא הייתה קשורה לשירותים כלשהם. בית המשפט הגיע למסקנה כי הצו אינו מידתי וכי על הרשויות לאפשר למבקש להמשיך ולהשתמש במכולה, מה גם שאין בו כדי להצדיק יצירת תשתית לבנייה של ממש. יתר על כן, בית המשפט הציע כי אכיפת החוק באמצעות הליך פלילי תהיה דרך פעולה ראויה יותר. לפיכך בוטל צו ההריסה, והמבקשים הורשו להחזיק את המכולה באדמתם. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות.