ת"א 51734-05-12

תקציר

התובעת, חברה העוסקת בעבודות עפר, הגישה תביעה לחברת הביטוח הנתבעת לתשלום תגמולי ביטוח לאחר שנגנבו שמונה ממכולות הציוד שלה. הנתבעת לא השיבה לטענתו הראשונית של התובע ולבירורים שבאו בעקבותיו במועד. בסופו של דבר, שלחה הנתבעת מכתב דחייה בו ציינה כי לא התרחש אירוע ביטוחי, שכן הכלים נמכרו על ידי מנהל החברה התובעת. עם זאת, במכתב לא פורטו הנימוקים לדחיית הטענות. התובעת טענה כי כתב ההגנה של הנתבעת העלה טענות חדשות שלא הוזכרו במכתב הדחייה, לרבות ביטול הפוליסות, אי עמידה בדרישות ההגנה ורשלנות תורמת. התובעת ביקשה למחוק את התביעות החדשות. בית המשפט הסכים עם התובעת, תוך שהוא מצטט את סעיפים 60-62 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) ואת הוראות המפקח על הביטוח, המחייבות את חברות הביטוח לפרט בכתב את כל הנימוקים לדחיית תביעות. בית המשפט מצא כי הנתבעת לא עמדה בדרישות אלה וקיבל את בקשת התובעת, תוך שהוא מוחק את הסעיפים הנ"ל מכתב ההגנה. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשאת בהוצאותיה של התובעת, ופסק לה 4,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.