ת"א 1721-06-21

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה לשינוי בעלות בטאבו. המבקש, ככל הנראה הבעלים הרשום הנוכחי, מבקש לדחות את תביעת המשיבים לבעלות במקרקעין הידועים כחלקות 2/202005 וחלק ממגרש 81/202005. המבקש טוען כי יש לדחות את טענת המשיבים על יסוד מספר טעמים. ראשית, לטענתם, התביעה התיישנה על הסף, שכן חלפו למעלה מ-29 שנים מאז נרשמו זכויותיו של המבקש במקרקעין. המשיבים טוענים כי המבקש הסתיר במרמה חלק מעילת התביעה, קרי קיומם של הליכי פשרה, ועל כן יש לעצור את תקופת ההתיישנות. עם זאת, בית המשפט פוסק לטובת המבקש, וקובע כי הליכי הפשרה נרשמו בשנת 1992, ואביהם של המשיבים, באמצעותו הם טוענים לירושה, היה בחיים באותה עת ויכול היה לגלות את הסדר הפשרה בשקידה ראויה. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענת המשיבים בדבר מרמה בנוגע להליך הפשרה ואי מינוי נציגי הכפר, ואינו מוצא כל הצדקה לטענות. בנוסף, טוען המבקש כי טענת המשיבים נעדרת עילת תביעה, שכן הם לא פירטו די הצורך את פרטי המרמה שבוצעה לכאורה. בית המשפט מסכים, בקובעו כי אין די בטענות המשיבים כדי לבסס עילת מרמה. עוד טוען המבקש כי פסק הדין הקודם בעניין לא התייחס לשאלת הבעלות ולפיכך אין לו כל השלכה על המקרה הנוכחי. לבסוף, טוענת המבקשת כי יש לדחות את תביעת המשיבים משום שלא כללו את כל הצדדים הדרושים, קרי אחיהם שירשו אף הם את עיזבון אביהם. המשיבים טוענים כי אחיהם ויתרו בעל פה על זכויותיהם, אך בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי היה מקום למסור תצהיר. בית המשפט נעתר לבקשת המבקש לדחות את התביעה ומורה למשיבים לשלם למבקש הוצאות בסך 7,500 ₪.