בש"פ 4298/17

תקציר

בית המשפט דחה את ערעור המדינה בתיק רצח. המדינה טענה כי שגה בית משפט קמא כשהורה על העברת 6,000 פרופילי דנ"א – שהיו תואמים חלקית לפרופיל הרוצח – לידי ההגנה. בא כוח המשיב טען כי קיימת משמעות לשיטה בה נעשה שימוש להשגת ראיות הדנ"א וכי הנתונים הסטטיסטיים הנובעים משיטה זו שונים. השופט סקר את ההתכתבות בין בא כוח המשיב לבין מומחה מטעם ההגנה מארה"ב, שהסבירה כיצד שיטת החיפוש משפיעה על שכיחות פרופילי DNA תואמים. השופט קבע כי אין מקום לבטל את החלטת בית משפט קמא, שכן המשיב הוכיח "בסיס ממשי" לטענה כי החומר המבוקש ישפיע על בירור אשמתו, ולפיכך יש להעביר את פרופילי הדנ"א ופקודת החיפוש לידי ההגנה. חומר זה נחוץ להכנת כתב ההגנה של המשיב, שהוא מרכזי בתיק, והשופט הסכים עם בית משפט קמא כי זכותו של המשיב להליך הוגן גוברת על הפגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים שפרופיל הדנ"א שלהם התקבל. באשר לפקודת החיפוש ששימשה בחקירה, קבע השופט גם כי יש למסרה למשיב, שכן הדבר דרוש לו לצורך בניית הגנתו. השופט ציין כי הבקשה לקבלת חומרי חקירה הוגשה סמוך לסיום ההליך העיקרי והיה יעיל יותר אם היא תידון בהרכב המטפל בתיק. עם זאת, מאחר שבית משפט קמא כבר דחה בקשה להעברת הדיון, ערעור המדינה בעניין זה היה תיאורטי בעיקרו.