ת"פ 8001/05

תקציר

הנאשם, דודו של הקטין הנעדר ש.א.א., הואשם בשני סעיפים. בסעיף הראשון יוחסו לו עבירות של נשיאת נשק, תקיפת הקטינה ואיומים עליה. אישום זה התבסס על הודעותיה של הקטינה, שנמצאו קבילות מאחר שנעלמה ולא יכלה להעיד בבית המשפט. האישום השני מייחס לו קשירת קשר לביצוע פשע וחטיפת הקטינה במטרה להרוג אותה. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בסעיף הראשון, שכן דבריו של הקטין היו אמינים ונתמכו בראיות אחרות. עם זאת, היא זיכתה אותו מהסעיף השני בשל ספק סביר. הראיה המרכזית לספירה זו הייתה עדויותיהם של אורנית ומאיה, שזיהו את הנאשם כחוטף. עם זאת, בית המשפט מצא בעיות בתהליך הזיהוי, והותיר אותו עם ספקות רבים לגבי מהימנותו. בנוסף, היו כשלים חקירתיים וחוסר עקביות בעדויות העדים שהחלישו עוד יותר את תיק התביעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בסעיף השני מעבר לספק סביר, ולכן זוכה הנאשם מאשמה זו. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הנאשם אינו אדם "לבן כשלג" וכי קיימים חשדות נגדו. השופט ציין כי יש להמשיך בחקירה כדי להגיע לחקר האמת מאחורי היעלמותו של הקטין. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 10.4.06.