בש"א 6042/08

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה נגד הנתבעת 3 מחמת התיישנות. בתביעה נטען למרמה ורשלנות מצד הנתבעים, לרבות הנתבע מס' 3, שהיה רואה החשבון של החברה התובעת. ההונאה סובבת סביב דיווחים כוזבים על רכיבים שונים בפעילות החברה, שהותירו את החברה חדלת פירעון. התובע טוען כי הנתבע מס' 3 איפשר את מעשי המרמה בכך שחתם ואשר בקשות מבלי לערוך בדיקות עצמאיות, ובכך הפר את חובת האמונים שלו. הנתבע מס' 3 טוען כי התביעה התיישנה, תוך הסתמכות על תקופת ההתיישנות, ומוסיף וטוען כי היא זהה לתביעה קודמת של מדינת ישראל אשר הוכרעה. התובעת, לעומת זאת, טוענת כי עובדות התביעה הנוכחית התגלו רק בכתב האישום המתוקן שהוגש באוגוסט 2000 וכי יש לחשב את תקופת ההתיישנות מרגע שנודע לה על עובדות אלה. עוד היא מדגישה כי התביעה הנוכחית מוגשת על ידי המנהל המיוחד של החברה התובעת, ומבדילה אותה מהתביעה הקודמת. השופט מצדד בנתבע ומסכים כי קיימת הבחנה פרוצדורלית בין התביעות וכי התביעה הנוכחית מיותרת. יתר על כן, השופט מגיע למסקנה כי התביעה התיישנה, שכן ניתן היה לגלות את העובדות הרלוונטיות קודם לכן, ויש לחשב את תקופת ההתיישנות ממועד צו הפירוק. השופט קובע כי ידיעתו הפוטנציאלית של התובע מצביעה על כך שניתן היה לברר את העובדות מוקדם יותר, ולכן התביעה, שהוגשה באוגוסט 2007, היא מחוץ לתקופת ההתיישנות. אשר על כן, הבקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 מתקבלת. התובע חויב בהוצאות הנתבע בסך 30,000 ₪ + מע"מ.