עב"ל 15509-10-10

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור שעניינו יחסי עובד-מעביד לכאורה בהקשר עסקי משפחתי. היא מקיימת את החלטת בית הדין האזורי, תוך הדגשת סתירות בעדותה של המערערת בנוגע לתשלומי שכר, שעות עבודה והחלפת חופשת לידה. בית המשפט התמקד בהגדרה המשפטית של "עובד" לפי חוק הביטוח הלאומי, הכוללת בני משפחה העובדים באופן קבוע בתפקידים הממלאים בדרך כלל עובדים. הקביעה אם מערכת יחסים היא וולונטרית או תעסוקתית תלויה בתשלומי שכר ובהתחייבויות מחייבות. בית המשפט דבק בתקדימים משפטיים, תוך שימת דגש על בחינה מדוקדקת כאשר מדובר בבני משפחה, שכן שיתוף פעולה עסקי משפחתי אינו שולל בהכרח יחסי עבודה. עם זאת, המערערת לא הצליחה להוכיח יחסי עובד-מעביד באמצעות ראיות מספיקות לתשלום שכר רגיל או לשעות עבודה. המערערת לא העידה נגד אחיה, והתגלו סתירות בין הדברים שנמסרו על ידה לבין דבריה של אחיה. בית המשפט ציין כי היא נעזרה ברואה חשבון, אם כי בא כוחה טען כי אין לה ייצוג. בסופו של דבר, ראיות המערער לא היו מספיקות כדי להוכיח שבוע עבודה בן 48 שעות. לפיכך, התביעה נדחתה מבלי לייחס הוצאות משפט, וההחלטה ניתנה ללא נוכחות הצדדים ביום 6.9.2012 על ידי הנשיאה נילי ארד וגורמים נלווים.