ב"ש 3048/05

תקציר

מדובר בפסק דין של דיון מאוחד בשני ערעורים שהוגשו מטעם המדינה והמשיב, שמעייב. שמייב הואשם בהחזקת סם מסוכן, הרואין, במשקל של 24.4122 גרם, שהוא מעל הרף של 20 גרם שנקבע בצו סדר הדין הפלילי לסמים שהועברו לתביעה המשטרתית. המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום בחדרה לשחרר את שמעיב למעצר בית חלופי בבית אחותו, בטענה כי השחרור מהווה סכנה לציבור. בית המשפט הסכים עם המדינה, קיבל את ערעורה והורה על מעצרו של שמעיב עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי מעצר הבית החלופי אינו ראוי בהתחשב בלוח הזמנים של הממונה ובהיעדר בדיקת התאמתו של בעלה, שלא התייצב לדיון. העבירה המיוחסת לשמעייב, לרבות סוג וכמות הסם המעורב, יצרה חזקת מסוכנות ששמעיב לא הצליח להפריך. שמייב הגיש גם ערעור, בטענה כי כתב האישום נגדו אינו מורשה שכן הוא חורג מהרף הקבוע בחוק. עם זאת, בית המשפט דחה את ערעורו וציין כי התובע המשטרתי פעל מכוח הסמכות שהוענקה לו במקרים של עד 20 גרם הרואין. למרות שהכמות במקרה זה חרגה מסכום זה, בית המשפט ראה בכך סטייה קלה ולא הצדיק את ביטול כתב האישום. בית המשפט הדגיש את הסכנה שבעבירות סמים ואת חוסר היעילות של המעצר החלופי שנקבע. יתר על כן, שמעיב לא הפריך את חזקת המסוכנות. לפיכך הורה בית המשפט על מעצרו של שמעיב וקבע את תנאי מעצרו. ההחלטה עוכבה למשך 24 שעות כדי לאפשר לשמייב זמן להסדיר את ענייניו, בתנאי שיפקיד סכום של 3,000 שקל ויציע ערבות צד ג' בסך 20,000 שקל.