ת"א 5430-02-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה בבקשת הפסלות בתיק **ת"א 5430-02-24**, המבוסס על עקרונות המשפט הנוהגים בישראל והדוקטרינות שהובאו בהחלטה: ### 1. עקרונות יסוד בבקשות פסלות שופט ההחלטה מדגישה את המבחנים המקובלים להכרעה בבקשת פסלות, בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: * **המבחן האובייקטיבי:** החשש למשוא פנים אינו סובייקטיבי (תחושותיו של בעל הדין), אלא אובייקטיבי. על המבקש להראות קיומן של נסיבות חיצוניות המקימות חשש ממשי שדעתו של השופט אינה פתוחה עוד לטיעוני הצדדים. * **החובה לדון:** הזכות לשבת בדין היא גם חובה. שופט אינו רשאי לפסול את עצמו כדבר שבשגרה, אלא על בסיס נתונים מוצקים שיש בהם כדי להצביע על חוסר יכולת לדון בתיק בנפש חפצה. * **סמכות המותב:** השופט המותקף הוא בעל הסמכות הראשונית להכריע בבקשה, ולא ניתן להעבירה לנשיא בית המשפט או לסגניתו לצורך קביעת מותב אחר. ### 2. הדין בתיקים שחזרו מערכאת ערעור (Legal Innovation & Principles) ההחלטה מחדדת את ההלכה בסוגיית "נעילת הדעת" לאחר ביטול פסק דין על ידי ערכאת ערעור: * **אין פסלות אוטומטית:** העובדה שערכאת ערעור ביטלה פסק דין והחזירה את התיק לאותו מותב אינה מקימה עילת פסלות כשלעצמה. קיימת חזקה בדבר מקצועיותו והגינותו של השופט, המאפשרת לו לשוב ולדון בתיק "בלב פתוח". * **אבחנה בין "דעת ביניים" ל"נעילת דעת":** השופט מבהיר כי הליך אזרחי מחייב גיבוש עמדות משפטיות ("מחשבות ביניים") לאורך ההליך (בשלב קדם-משפט, בהערכת ראיות ועוד). כל עוד מדובר במסקנות הניתנות לשינוי לאור חקירות נגדיות וסיכומים, אין מדובר בנעילת דעת פסולה. * **הבחנה עובדתית:** ככל שהתיק המוחזר דורש הכרעה בסוגיות חדשות, בראיות שלא היו בפני השופט קודם לכן, או בביצוע חקירות שלא נערכו, מתחזקת החזקה שהשופט מסוגל לשנות את דעתו (בהתאם להלכת *קאנון רובר* והלכות דומות שצוטטו בהחלטה). ### 3. ניתוח היחס בין הליכים דיוניים למהותיים השופט גיא הימן מדגיש תפיסה דיונית חשובה: * **תפקיד בית המשפט בקדם-משפט:** הצפת קשיים משפטיים בפני בעלי הדין בשלבים מוקדמים אינה מעידה על משוא פנים, אלא על מילוי חובתו של השופט לסייע לצדדים למקד את הפלוגתאות, לתקן כתבי טענות ולשפר את סיכויי התיק לפני הדיון העיקרי. * **ניהול לוחות זמנים:** קביעת מועד דיון קרוב, המבוססת על יומן בית המשפט ועל היקף הראיות המצומצם, אינה נחשבת כפגיעה בזכות הטיעון, בפרט כאשר לצדדים היו הזדמנויות קודמות להגיש ראיותיהם והם בחרו לעשות זאת באיחור. ### 4. סיכום המשמעות המשפטית ההחלטה מהווה מסמך המגן על **עקרון הסופיות והיציבות הדיונית**. היא מונעת שימוש בבקשות פסלות כאמצעי ל"בחירת שופטים" (Forum Shopping) או ככלי לעיכוב הליכים לאחר שערכאת ערעור הופכת החלטה. * **החדשנות/הדגש:** השופט מחדד כי פסק הדין שבוטל "איבד כל חיות", וכי החובה לקיים בירור עובדתי מלא (כפי שדרשה ערכאת הערעור) היא המתווה המנחה את המותב כעת. הבטחת השופט כי הוא יכריע "בלב פתוח" והנכונות לשנות ממסקנותיו הקודמות במידה ויוצגו ראיות חדשות, מהווים את ליבת ההגנה מפני טענת משוא הפנים. **לסיכום:** המותב קבע כי לא קמה עילת פסלות, שכן תחושות המערער סובייקטיביות בלבד, בעוד המבחן המשפטי דורש הוכחת חשש אובייקטיבי המגובה בנסיבות של ממש, אשר לא התקיימו במקרה זה.