רע"א 7394/07

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך משפטי בו היה מעורב עורך דין (המבקש) שביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. תחילה קבע בית משפט השלום בעכו כי על עורך הדין להשיב למשיבים, לקוחותיו לשעבר, שכר טרחה בסך 21,500 ₪, לאחר שפסק דין קודם בוטל בערעור. התיק נסב סביב פרשנותו של הסכם שכר טרחה שנעשה בשנת 1997, אשר קבע כי שכר הטרחה מותנה בתוצאות תביעת נזקי הרכוש. לאחר שפסק הדין לטובת המשיבים בוטל בערעור, ביקשו המשיבים להשיב את שכר הטרחה, טענה שבית משפט השלום קיבל בנימוק שההסכם אינו קובע תשלום במקרה של פסק דין מבוטל. בית המשפט המחוזי תמך בדעה זו, וקבע כי אם פסק דין מקורי מתבטל, אין להשיב את שכר הטרחה. המבקש טען כי ההסכם חל רק על ההליך הראשוני וכי הסדר נפרד לערעור מרמז על זכאות לשמירת שכר הטרחה. עם זאת, בתי המשפט סברו כי ההסכמים הצביעו באופן קולקטיבי על מבנה שכר טרחה התלוי לחלוטין בתוצאות התיק, שבוטל למעשה עם ביטול הערעור. הבקשה שמה דגש על סוגיות רחבות יותר הנוגעות להסכמי עורך דין-לקוח בנושא שכר טרחת הערעור, אך נדחתה, שכן היא נסמכה על ההקשר הספציפי של התיק ולא על הצגת שאלה משפטית חדשה. ההחלטה מדגישה את החשיבות של עורכי הדין לנסח הסכמי שכר טרחה ברורים ומקיפים, תוך ציפייה לתוצאות אפשריות של הליכי ערעור.