ע"א 55915-10-18

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על בעלות על קירות טיפוס באולם ספורט. המבקשת, אלפא, תבעה את המשיבים, הרדרוק והעירייה, על הבעלות על הקירות וזכתה בפסק הדין הראשוני. הרדרוק והעירייה ערערו על פסק הדין וביקשו עיכוב ביצוע, שניתן עד למתן פסק דין נוסף. אלפא מבקשת כעת לחלט את הבטוחות שהופקדו על ידי הרדרוק והעירייה במהלך עיכוב הביצוע. השאלה המרכזית היא האם יש להחיל את הוראות תקנה 371(א), שעניינה חילוט בטוחה שניתן במסגרת בקשה לסעד זמני בתובענה, גם על ביטחון שניתן במסגרת עיכוב ביצוע בעקבות ערר. מסקנת בית המשפט היא כי הכוונה העומדת מאחורי קביעת הביטחון במסגרת עיכוב ביצוע היא לאפשר גבייה מהירה של פיצויי פיצויים בגין נזקים ולהרתיע את המערערים מהגשת בקשות בלתי סבירות. לפיכך, אין להתחשב בתנאי שהבקשה אינה סבירה במקרים של עיכוב ביצוע, אלא יש להתייחס לשאלת הנזק המשפטי. באשר למקרה הספציפי, בית המשפט מוצא כי לאלפא נגרם נזק עקב השימוש של הרדרוק בקירותיה במהלך עיכוב הביצוע, שכן היא לא יכלה להשתמש בהם או להחכיר אותם לאחרים. בית המשפט מכמת נזק זה בכ-15,000 ₪ לחודש, אשר במהלך שבעת חודשי עיכוב הביצוע עולה על סכום הערבות שהופקד על ידי הרדרוק. עם זאת, מאחר שבית המשפט מתחשב גם בקהל המשתמש בקירות ובהתנהלות שני הצדדים, הוא מורה על חילוט חלקי של 75 אלף שקל מתוך הבטוחות שהופקדו על ידי הרדרוק, ואילו יתרת הסכום תישאר בעיקול זמני. בית המשפט מורה גם על החזרת הפיקדון על ידי העירייה, שכן הוא לא היה גורם עיקרי בבקשה לעיכוב ביצוע ואלפא לא תבעה את העירייה על נזקים. הצו לחילוט חלק מהביטחונות של הארדרוק מונחה על ידי המזכירות להתבצע לאחר 30/10/2019, וכל צד אחראי להוצאותיו.