עת"מ 38809-02-13

תקציר

בית המשפט החליט כי טענות העותר בדבר ההליך שהביא לפיטוריו מהמשטרה אינן תקפות. ההחלטה לפטרו הייתה החלטה מינהלית, וככזו בית המשפט לא יתערב אלא אם כן התקבלה בנסיבות של עודף סמכות, חוסר צדק טבעי, שיקולים חיצוניים או חוסר סבירות קיצוני. החוק קובע כי ניתן לפטר שוטר אם הוא נמצא בלתי כשיר לתפקיד. העותר פוטר מכוח הסעיף שעניינו עבירה של קלון. על בית המשפט להכריע האם העבירות שביצע העותר – פעולה תוך ניגוד עניינים ושיבוש הליכי הבדיקה – טומנות בחובן חרפה מספקת כדי להכשיר את פיטוריו. ההגדרה של עבירה שיש בה קלון היא התנהגות שיש בה שחיתות, חוסר טוהר המידות או הפרה של אמות מידה מוסריות שמצופה משוטר לעמוד בהן. ההקשר והנסיבות שבהם בוצעה העבירה נלקחים בחשבון בעת ההחלטה אם עבירה היא מחפירה אם לאו. במקרה דנן, מעשיו של העותר אינם מגיעים לסף של פגיעה בטוהר המידות או הטלת קלון על עצמו. אמנם מעשיו היו פסולים, אך היו גם מקרים אקראיים ובודדים שאינם מצדיקים את פיטוריו בעילה של קלון. לפיכך, החליט בית המשפט כי החלטת המשיב לפטר את העותר הייתה מופרזת והחזיר את העניין למשיב להכרעה המתחשבת בנסיבות העבירות ובאיכות תיק השירות של העותר.