ע"א 846/76

תקציר

במקרה שלפנינו, פסק בית המשפט העליון לטובת התובעת, יהודית עטיה, אשר נפגעה בעת שנסעה ברכב המבוטח על ידי אררט חברה לביטוח בע"מ. חברת הביטוח הכחישה את החבות, וציינה את תנאי הפוליסה בדבר "ותק נהיגה" ו"גיל הנהג", בהם הנהג לא עמד. עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש כי חובתה של חברת הביטוח ליידע את המבוטחים באופן ברור על כל שינוי מהותי בין ההצעה לבין פוליסת הביטוח שהונפקה, בהתאם לעקרונות של תום לב מרבי ("UBERRIMAE FIDEI"). בית המשפט ציין כי חברת הביטוח הייתה מודעת לכך שהמבוטחים התכוונו לכלול נהג צעיר יותר עם ותק נהיגה של פחות משנה אך לא הבהירה כי הפוליסה שלהם אינה מכסה זאת. הפרשנות המקורית של החברה נחשבה צרה, וההגינות הכתיבה כי היה על החברה להבהיר סתירות אלה למבוטחים. כמו כן, נקבע כי הסוכן המעורב פעל מטעם החברה, מה שמחזק את אחריות החברה לגלות מגבלות כלשהן. בית המשפט חלק על פסק הדין הראשוני, ממנו עולה כי הנטל מוטל על המבוטחים לוודא שהפוליסה עונה על צרכיהם. בסופו של דבר הערעורים התקבלו, וחברת הביטוח נמצאה חייבת לשפות את בריגה ולפצות את התובע, תוך הדגשת חשיבות ההתנהלות הישירה והשקופה בחוזי ביטוח.