ע"א 3201/02

תקציר

התובע, שהגיש תביעה בגין נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי, לא ידע את הנסיבות שגרמו לאירוע. הנזק אירע תחת השגחתם של הנאשמים, שהיו בעלי שליטה על המצב. על בית המשפט לבחון האם האירוע מתיישב יותר עם המסקנה כי הנאשמים לא נקטו זהירות סבירה מאשר עם המסקנה כי כן. התובעת הצביעה על שלוש סיבות אפשריות לנזק והצביעה על נדירותן, אך שתיים מטענותיה לא התקבלו שכן הן היוו שינוי חזית. נטל ההוכחה נותר על כתפי התובע, ובית המשפט לא מצא עילה להתערב במסקנת בית המשפט הפרוצדורלי כי לא הוסר. באשר לסוגיית ההסכמה מדעת, קיבל בית המשפט את קביעתו של בית המשפט הפרוצדורלי כי הניתוח שבוצע אינו שונה מהותית מהניתוח המתוכנן, והסיכונים אינם כאלה המחייבים הסבר שונה. אולם, קביעה זו לא התבססה על חומר הראיות. לפיכך, היה מקום לפסוק פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה. בהתחשב בקריטריונים שנקבעו במקרים קודמים, חויבו הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך 75,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.