רע"א 5569-05-18

תקציר

בטח, הנה ניתוח משפטי של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הרלוונטיים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת אביגיל כהן) ברע"א 5569-05-18 קוניאל ואח' נ' גולן ואח'** **מבוא** החלטה זו דנה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' סג"נ השופטת סיגל רסלר-זכאי) אשר נעתר לבקשת התובעים (המשיבים) לגבות עדות מחוץ לישראל, בסר'יוא פסקולאטו, בדרך של גביית עדות בחו"ל לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, ותקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), התשל"ז-1977. בקשת רשות הערעור הוגשה על ידי הנתבעים (המבקשים) אשר טענו, בין היתר, כי עניין עדותו של העד מוצה וכי המשיבים ויתרו על אפשרות גביית עדותו. **הרקע העובדתי** הסכסוך המרכזי עוסק בתביעה כספית על סך כ-991,442 ₪. התביעה עוסקת בהסכם משנת 2001, אשר נכרת בין גולן (התובע 1) לבעלי השליטה בחברת קוניאל, להקמת חברה פורטוגזית (SOLFEJO) למטרות מס, לצורך מכירת רעפי חרס של חברת קוניאל ישראל (חברה בת של ניאור אחזקות) לתובעת 2 (אשדוד סחר עץ) וחציית רווחים. לאחר חילופי גברי בהנהלת קוניאל, הגיע מריו קוניאל (הנתבע 1) להנהלה, וכן מנג'לו (הנתבע 2), רואה חשבון ואיש אמונם של בעלי השליטה בקוניאל, אשר טיפל בהקמת SOLFEJO. לטענת התובעים, מנג'לו הציג מצגי שווא לגולן, ומשנת 2001 לא הועברו כספים שצברו ב-SOLFEJO עקב סכסוך בין גולן למריו. נקודת מפתח בהליך היא מסמך שנכתב בכתב ידו של סרג'יו פסקוולאטו, מנהל מטעם קוניאל, המעיד על הסכומים המגיעים לגולן. טענת הנתבעים היא כי אם פסקוולאטו אכן כתב את המסמך, הדבר אינו מחייב את חברת קוניאל (המשיבה 3), שכן פסקוולאטו עזב את תפקידו עוד ב-2001. **הליכים קודמים והתפתחותם** 1. **החלטה ראשונה (המותב הקודם):** קבעה כי עדותו של פסקוולאטו תשמע באמצעות כינוס וידאו. 2. **רע"א 8630-12-17:** השופטת כהן קיבלה את הערעור על ההחלטה הקודמת, וקבעה כי גביית עדות בדרך של כינוס וידאו אינה מתאימה כאשר עד מסרב להעיד כלל, ולא רק מסרב להגיע לישראל. במקרה כזה, יש להשתמש במסלול הקבוע בחוק עזרה משפטית. 3. **החלטת בית משפט השלום (8/4/18):** נעתר לבקשת המשיבים לגבות עדות פסקוולאטו בחו"ל, בהתאם לחוק עזרה משפטית ותקנות אמנת האג. 4. **רע"א 5569-05-18 (ההחלטה הנוכחית):** בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום. **העקרונות המשפטיים והחידושים בהחלטה** 1. **גבולות ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים:** * **עקרון יסוד:** השגות על החלטות ביניים נדונות, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, אלא אם כן מוכח כי לדחיית הדיון השגה זו עלולות להיות השפעות ממשיות על זכויות הצדדים, לגרום נזק של ממש, או להביא לקיום הליך מיותר או שגוי. (פס' 7(א)). * **החלטות דיוניות-ניהוליות:** החלטות אלו נתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהן, אלא אם כן הן חורגות ממתחם הסבירות או מעוררות חשש לעיוות דין. (פס' 7(ב)). * **סדרי דיון ושמיעת ראיות:** ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הקשור לסדרי דיון, אלא במקרים חריגים של ניגוד לדין או עיוות דין. (פס' 7(ג)). * **חידוש/הבהרה:** השופטת כהן מבהירה כי אמנם יש היקף התערבות רחב יותר בהחלטות הנוגעות לעדות באמצעות כינוס וידאו או חיקור דין בחו"ל (בשל אופיין המיוחד), אך גם במקרים אלו, גישתו של בית המשפט היא למעט התערבות, כל עוד ההחלטה עומדת בדרישות הדין ואינה גורמת עיוות דין. (פס' 7(ד)). 2. **גביית עדות בחו"ל - חוק עזרה משפטית ותקנות אמנת האג:** * **המסלול הדיוני:** כאשר עד מסרב להעיד בישראל, הדרך הדיונית הנכונה היא פנייה לבית המשפט לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות ותקנות אמנת האג. (פס' 3, 7(ז)). * **תנאים לאישור חיקור דין (בהתבסס על הפסיקה):** * **תום לב:** פניית המבקש לבית המשפט נעשתה בתום לב. (פס' 5, 7(ה)). * **רלוונטיות:** העדות רלוונטית לשאלות שבמחלוקת. (פס' 5, 7(ה)). * **"סיבה טובה":** קיימת סיבה טובה המונעת את הופעת העד בישראל. (פס' 5, 7(ה)). * **איזון אינטרסים:** יש לאזן בין הצורך בגביית העדות לשם ירידה לחקר האמת לבין הפגיעה של הצד שכנגד, אשר לא יוכל לקיים חקירה נגדית כהלכה. (פס' 5). * **חידוש/הבהרה:** השופטת כהן מחדדת כי ההחלטה הקודמת שלה (ברע"א 8630-12-17) לא נתנה "רשות ערעור" מכיוון שלא התקיימו התנאים לגביית עדות בכינוס וידאו, אלא קבעה שזו אינה הדרך המתאימה. זה אינו מהווה ויתור על גביית העדות בדרך אחרת, אלא הכוונה להליך המתאים – חיקור דין בחו"ל. (פס' 7(ו)). 3. **עיתוי ומיצוי הליכים:** * **"הליך של גלגול שלישי" ומיצוי:** טענת המבקשים כי המשיבים ויתרו על עדות העד או שמיצו את ההליכים בעניינו נדחית. השופטת מבהירה כי בקשה קודמת לגביית עדות בחו"ל (יוני 2016) לא הוכרעה לגופה, אלא הוחלט לדון בה בדיון. ההחלטה מיום 5/11/17 עסקה רק בעניין כינוס וידאו, ולא התייחסה לבקשה הכתובה לגביית עדות בחו"ל. (פס' 7(ו)). * **גמישות דיונית:** החלטות ביניים ניתנות לשינוי על ידי הערכאה הדיונית, אם חל שינוי נסיבות או שיש טעם ממשי המצדיק זאת. (פס' 7(ו)). 4. **חקירה נגדית ואיתנות הראיה:** * **אפשרות לחקירה נגדית:** בית משפט קמא קבע כי גם אם בד"כ לא ניתנת באיטליה זכות חקירה נגדית, ניתן לפנות לשופט האיטלקי במיוחד לצורך כך, או להציג שאלות לבית המשפט האיטלקי, שיציג אותן לעד. (פס' 5). * **השפעת אופן מתן העדות על משקלה:** אם בית המשפט יתקשה להתרשם מן העד, הדבר יזקף לחובת מי שביקש שהעדות תינתן באופן זה. (פס' 5). * **חידוש/הבהרה:** השופטת כהן מאשרת את הגישה כי עדיף שהעדות תשמע בדרך כלל, גם אם אינה אידיאלית (כמו חיקור דין בחו"ל), מאשר שלא תשמע כלל. (פס' 5, בהתבסס על פסק דין בעניין דיסקונט). 5. **פרשנות מצמצמת של עדות בכינוס וידאו:** * הפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיף 13(א) לפקודת הראיות (בנוגע לעדות באמצעות כינוס וידאו) היא פרשנות מצמצמת, המחייבת הוכחת תום לב, רלוונטיות, ו"סיבה טובה" להימנעות מהגעה לישראל. (פס' 7(ה)). **חידושים משפטיים בולטים** * **הבחנה בין סירוב להגיע לישראל לבין סירוב להעיד:** השופטת כהן מבהירה כי כלי של כינוס וידאו אינו מתאים כאשר העד מסרב להעיד כלל. יש להבחין בין מצבים אלו, ולפעול במסלול של חוק עזרה משפטית. * **הבהרת "מיצוי הליכים" בהקשר של גביית ראיות:** ההחלטה מדגימה כי קביעה דיונית לגבי דרך מסוימת לגביית ראיות (כמו כינוס וידאו) אינה מהווה ויתור או מיצוי של הליך גביית הראיות בדרכים אחרות (כמו חיקור דין בחו"ל), במיוחד כאשר בקשה קודמת לא הוכרעה לגופה. * **שיקולי תום לב ורלוונטיות בהליך חיקור דין:** ההחלטה מחזקת את הדרישה לבחינת תום לב המבקש ורלוונטיות העדות, לצד "סיבה טובה" להימנעות מהגעה לישראל, כבסיס לאישור חיקור דין. **סיכום** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מאמץ את החלטת בית משפט השלום לאשר גביית עדות מחוץ לישראל. ההחלטה מדגישה את העקרונות המנחים בהתערבות בהחלטות ביניים, את התנאים לגביית עדות בחו"ל במסגרת חוק עזרה משפטית, ומבהירה כי התקדמות הליכים דיוניים בנוגע לדרכי גביית ראיות אינה מהווה בהכרח ויתור על הליכים חלופיים, כאשר ההליך המתאים אינו נדון לגופו או נדחה מטעמים פרוצדורליים. בית המשפט בחן את כל השיקולים הנדרשים, לרבות רלוונטיות העדות, תום לב הצדדים, סיבה טובה להימנעות העד מהגעה לישראל, והצורך לאזן בין חקר האמת לבין זכויות הצדדים.