LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 10583/03

החלטה עליון

📋
מספר הליך10583/03
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך24 בדצמבר 2003
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםגיא ניסנסון נ' הרצל בודינגר
👨‍⚖️
שופטיםד' דורנר

תקציר

ניתוח משפטי: התיק בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו עוסק בתביעת לשון הרע, תוך שיקולים פרוצדורליים ספציפיים הנוגעים להצגת ראיות וקבלתן בפרט ביחס לעדות בעל פה ותצהירים קודמים. תהליך קבלת ההחלטות מדגיש מספר עקרונות יסוד משפטיים וחידושים פרוצדורליים במסגרת חוק סדר הדין האזרחי וחקיקת לשון הרע הרלוונטית. עקרונות משפטיים מודגשים: 1. **קבילות ראיות ושיקול דעת פרוצדורלי**: - בית המשפט מפגין דבקות בעיקרון לפיו לבתי משפט פרוצדורליים יש שיקול דעת משמעותי לגבי ניהול הליכים משפטיים. ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בפסיקות הפרוצדורליות של בית המשפט המחוזי, אלא אם כן קיימת חריגה ברורה מההגינות הפרוצדורלית או מהסטנדרטים המשפטיים. - דחיית ניסיונו של המבקש להציג ראיות נוספות לפי סעיף 18 לחוק איסור לשון הרע ממחישה הקפדה על כללי הדיוק המסדירים הגשת ראיות, תוך הדגשת העובדה שהראיות שכבר היו בפרוטוקול (תצהיר המשיב) כיסו במידה מספקת את הנקודות שבמחלוקת. 2. **הזדמנות מוקדמת להציג ראיות**: - למבקש ניתנה הזדמנות להציג ראיות כדי לערער על עדותו בעל פה של המשיב, בעיקר באמצעות התצהיר שקדם לעדות. בית המשפט מדגיש כי הוגנות פרוצדורלית כוללת הבטחה שלצדדים הייתה הזדמנות הוגנת להציג את ראיותיהם במלואן, וכי קביעת בית המשפט המחוזי אינה מצדיקה התערבות. 3. **בהירות וספציפיות של טענות ראיות**: - בית המשפט מציין כי הבקשה לא ציינה אילו חלקים מהעדות יש לזייף, מה שמשקף דרישה פרוצדורלית רחבה יותר לספציפיות ובהירות כאשר מבקשים להציג ראיות נוספות, בהתאם לעקרונות של יעילות שיפוטית והוגנות. חידושים ופרשנויות משפטיות: - **הבחנה בין ראיות עיקריות לראיות נוספות**: - בית המשפט מאשר כי תצהירים קיימים עשויים להספיק כדי לערער על עדות בעל פה, אלא אם כן תנאים מסוימים או סיבות משכנעות מצדיקים ראיות נוספות. זה מחזק את החידוש המשפטי של מתן עדיפות לשלמות הגשת הראיות הראשוניות ומרתיע הצגת ראיות חלקיות אלא אם כן יש הצדקה לכך. - **ההתערבות המוגבלת של בית המשפט לערעורים בהחלטות פרוצדורליות**: - ההחלטה מדגישה גישה שמרנית לפיה בתי המשפט לערעורים נכנעים לפסיקות פרוצדורליות של ערכאות נמוכות יותר, ומאשרים כי הפיקוח הפרוצדורלי מופקד בראש ובראשונה בידי בית המשפט קמא. זה עולה בקנה אחד עם העיקרון המשפטי שביקורת ערעור מוגבלת בדרך כלל לסוגיות מהותיות אלא אם כן מתגלות טעויות פרוצדורליות. - **חיזוק העיקרון ליישוב סכסוכים צריך להתבסס על רשומה קיימת**: - הסירוב להיעתר לבקשה לזיוף עדות על סמך תצהירים קיימים מדגיש את העמדה הנורמטיבית לפיה אין לאפשר לבעלי דין לפתוח מחדש או לשנות באופן דרמטי את כתב הראיות ללא הצדקה משמעותית. לסיכום, מקרה זה מדגים את מחויבותה של מערכת המשפט הישראלית לטוהר המידות הפרוצדורלי, לשיקול דעת שיפוטי וליעילות בניהול הראיות. הוא מאשר מחדש את החשיבות של הגשות ראשוניות מקיפות , בהירות בבקשות פרוצדורליות, וההיקף המוגבל של התערבות ערעור בהחלטות פרוצדורליות הנמצאות בתחום בית המשפט קמא.

חקיקה מקושרת

חוק איסור לשון הרע

רע"א 10583/03 גיא ניסנסון נ' הרצל בודינגר, עליון (24.12.2003)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית