עת"מ 241/09

תקציר

העותרים ביקשו להקים בסמוך לכפר רקמה גן ילדים לגילאי 4-3, שכן גני הילדים הנוכחיים רחוקים מדי ולא הייתה הסעה מסודרת מטעמי בטיחות. בכפר רקמה, כפר בדואי בלתי מוכר בנגב, לא היו מוסדות חינוך, והילדים למדו בבתי ספר בתוך אזור המועצה האזורית אבו בסמה, שהיו מרוחקים ולא נגישים. העותרים הדגישו את זכות היסוד לחינוך וטענו כי המצב הנוכחי מפר את חובות משרד החינוך והמועצה המקומית ירוחם. המשיבים טענו כי אין חובה להקים מוסדות חינוך ביישובים בלתי מוכרים וכי העותרים מנסים להכשיר את התיישבותם הבלתי חוקית. עם זאת, השופט פסק לטובת העותרים והדגיש את חשיבות הזכות לחינוך ואת חוסר הסבירות של המצב הקיים. השופטת אמנם לא הוציאה צו מניעה אופרטיבי מוגדר, אך ניתנה הוראה הצהרתית למשיבים 1 ו-2 – משרד החינוך והמועצה המקומית ירוחם – לנקוט בכל האמצעים האפשריים למתן שירותי גנים נגישים לילדים בגילאי 3-4 בתחום השיפוט של ירוחם עד ליום 1.9.2010. השופטת גם דחקה במשיבים למצוא פתרון לילדים בגילאי 6-5 והמליצה למשרד החינוך ולמועצה המקומית ירוחם לבחון אפשרויות עבור כלל ילדי הכפר, לרבות אלה שמחוץ לתחום השיפוט של ירוחם. ההחלטה התקבלה ללא עלויות לאף אחד מהצדדים.