עמ"ת 3554-06-24

תקציר

בערעור זה בחן בית המשפט את החלטת בית משפט השלום בקריית שמונה, אשר הורה על מעצרו של המערער עד תום ההליכים נגדו באשמת כניסה לישראל שלא כדין, הסעת שוהה זר בלתי חוקי ונהיגה ללא רישיון וביטוח. סנגורו של המערער הציע מעצר בית בפיקוח אשתו וחבריו כחלופה למעצר, אך הצעה זו נדחתה תחילה בשל חשש לסכנת בריחה וחזרה לפשע. בערעור הדגישה ההגנה כי המערער התגורר בישראל למעלה מ-20 שנה עם אשתו הישראלית וששת ילדיו, וקיבל באופן סדיר רישיונות שהייה, שהתעכבו רק לאחרונה בשל המלחמה. ערכאת הערעור מתחה ביקורת על החלטת בית משפט קמא, וציינה את התנהלותה של האישה בדיון קודם כהצדקה לאי התאמתה כמפקחת תוך מציאת המשמורנים המוצעים האחרים הולמים. בית המשפט הדגיש את חשיבות האיזון בין זכויות הנאשם לבין ביטחון הציבור ויישם את התקדים שנקבע במקרים קודמים, בקובעו כי ניתן להפחית את החשש מבריחה באמצעות מעצר בית. בנוסף, צוין כי התנהלותו של המערער בעבר ונסיבות חייו הספציפיות מצדיקות בחינה של חלופת מעצר, תוך הכרה בקשריו לישראל ובאחריותו העסקית. בסופו של דבר התקבל הערעור, ואפשר למערער להשתחרר בתנאים מחמירים של מעצר בית בפיקוח אפוטרופוסים נוספים, תוך ערבויות כספיות הנדרשות מהם, תוך הבטחת קיום ההליך השיפוטי.