עת"מ 2209-09-21

תקציר

העותרים הגישו בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרם, אך בית המשפט דחה את בקשתם. פסק הדין המדובר נבע מעתירה בעניין שלילת רישיון העסק של העותר. בית המשפט דחה את העתירה לאחר שהעותר לא התייצב לדיון, אך העותר טען כי ידוע להם על תזכורת פנימית ולא על מועד הדיון. עם זאת, השופט מצא כי העותרים ובאי כוחם היו מודעים למועד הדיון ואף הודו בכך במסמכים קודמים שהוגשו לבית המשפט. יתר על כן, השופט סבר כי הסברו של העותר לאי התייצבותו לדיון אינו מספק, שכן הנימוקים שניתנו לא היו משכנעים ואף לא מתקבלים על הדעת. בנוסף, הדגישה השופטת את חוסר תום הלב של העותרת ואת ניצול לרעה של הליכי ההליך, וציינה כי העתירה הפכה למיותרת לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה והעותר קיבל את הרישיון המיוחל. השופטת אף שיבחה את שיתוף הפעולה של המשיב בסיוע לעותר וראתה בהתקשרות בהסדרים סימן לפרגמטיות. בסופו של דבר קבע השופט כי התנאים לביטול פסק הדין לפי שיקול דעתו של בית המשפט לא התקיימו, בהתחשב בסיכויי ההצלחה הנמוכים של העתירה ובהיעדרות הבלתי מוצדקת. הבקשה לביטול פסק הדין נדחתה, והעותר חויב בהוצאות המשפט של המשיב.