ע"פ 887/06

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על גזר הדין ועל גזר הדין בתיק של ניצול נשים תמימות והוצאת כספים מהן באופן מניפולטיבי. מרבית נימוקי הערעור נגעו לחומרת העונש, אך בית המשפט לא מצא הצדקה להקלה בעונש, נוכח אופי העבירות והעובדה שהן בוצעו זמן קצר לאחר הרשעה קודמת בעבירות דומות. בית המשפט דחה גם את הטענה כי נפל פגם בקריאת כתב האישום, כנדרש בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי. למרות שהפרוטוקול לא הראה כי הסנגור הסביר לנאשם את כתב האישום, בית המשפט השתכנע כי הנאשם היה מודע לאישומים נגדו ובחר להודות בהם לאחר שהודה תחילה כי אינו אשם. בית המשפט הדגיש כי לנאשם היו מספר הזדמנויות לחזור בו מהודאתו, אך לא עשה כן. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי מצבו הרפואי של הנאשם לא פגע ביכולתו לבצע את העבירות וכי ענישה מתונה לא הרתיעה אותו מביצוע עבירה חוזרת. ככלל, בית המשפט מצא את העונש הולם ולא מצא עילה להתערב. לפיכך הערעור נדחה, והכרעת הדין וגזר הדין אושרו.