רע"א 1871/04

תקציר

לשכת ההוצאה לפועל הורתה על פינויו של הרדן מוחמד מדירתו הממושכן לאחר שלא הצליח להחזיר הלוואה לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ. בעקבות מותו של מוחמד ביקש עיזבונו עיכוב הליכים בטענה שתשלומי ביטוח חיים צריכים לכסות את ההלוואה. הבנק טען כי מוחמד אישר את קיומו של ביטוח כזה וכי סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר את המשך ההליכים נגד העיזבון. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, אך בית המשפט העליון, שקיבל את ערעור הבנק, קבע כי מותו של חייב אינו עוצר את הליכי ההוצאה לפועל. היא הדגישה כי החוב הוא חבותו האישית של המנוח וכי נכסי העיזבון, לרבות אלה שירשו קטינים, יכולים לשמש לפירעונו ללא התערבות בית המשפט. בית המשפט קבע כי לילדיו של מוחמד אין מעמד מיוחד ביחס לדירה וזכותם בה נובעת מכוח הוריהם. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי אין לעכב את הליכי ההוצאה לפועל רק משום שיורשי החייב הם קטינים, ופסקי דין קודמים תומכים בעמדת הבנק. כך, פסק בית המשפט העליון לטובת הבנק והתיר את המשך הליכי ההוצאה לפועל נגד עזבונו של מוחמד, וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.