ת"א 3386/98

תקציר

בין השנים 1998 ל-2000 הוגשו מספר תביעות על ידי חברים וגמלאים של האגודה השיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (אגד), שנדרשו להחזיק במניות ב"חצבה", חברה להתנחלויות. התובעים תבעו פיצויים שנגרמו לכאורה מירידת ערך מניותיהם בעקבות סדרת עסקאות. התיקים אוחדו ונדונו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. התובעים טענו כי העסקאות, לרבות העברת נכסיה של חצבה לחברת אחזקות חצבה ומכירת מניות לצדדים שלישיים, הביאו לירידה משמעותית בערך המניות. לטענתם, העסקאות לא אושרו, ייפוי הכוח נחתם תחת לחץ ומנגנון הערכת שווי המניות היה לקוי. הנתבעים, לרבות נצבה ומנהליה, הכחישו את הטענות. בית המשפט מצא כי טענות התובעים היו מוקדמות מדי, שכן מניותיהם "הוקפאו" ולא ניתן היה למכור אותן. בית המשפט קבע כי הנזק הנטען לערך המניה טרם נקבע, והדיון בחבות הנתבעים היה מוקדם מדי. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענות התובעים נגד הדירקטורים היו צריכות להיות מוגשות כתביעה נגזרת מטעם החברה. השופט דחה את התביעה, אך ויתר על הוצאות משפט בשל פגמים שנמצאו באסיפות בעלי המניות ובחתימות על ייפויי הכוח.