רע"א 35634-03-23

תקציר

פסק הדין במקרה זה כרוך במחלוקת בין המבקשים למשיבים על ביצוע עבודות מסוימות. המבקשים פנו לבית המשפט בטענה כי העבודות שבוצעו על ידי המשיבים מסוכנות ונגועות בליקויים וביקשו לטפל בחששות אלה. בית משפט קמא מינה מומחה שיעריך את העבודות וייתן חוות דעת. חוות הדעת של המומחה זיהתה עבודות מתאר שלא הושלמו ופירטה הנחיות לתיקון ליקויים. המבקשים לא היו שבעי רצון מדו"ח המומחה וביקשו הבהרות נוספות, אותן דחה בית משפט קמא. המבקשים ערערו על החלטות אלה, בטענה כי בית המשפט קמא היה מוטה וכי החלטותיו היו בלתי סבירות. עם זאת, בית הדין לערעורים דחה את טענות המבקשים, ולא מצא כל הצדקה לטענותיהם. בית המשפט הדגיש כי חוות דעתו של המומחה אינה סופית וכי למבקשים תהיה הזדמנות להתייחס לכל חשש לאחר שתינתן חוות דעת סופית. מאחר שבקשות המבקשים נתפסו כניסיון לעקוף את החלטות בית המשפט, החליטה השופטת לחייב את המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה. פסק הדין מדגיש את חוסר רצונו של בית המשפט להתערב בהחלטות פרוצדורליות ואת הדרישה למתן פסק דין סופי לפני ערעור על החלטות ביניים, אלא אם קיים סיכון לנזק בלתי הפיך.