ת"א 1353/07

תקציר

זהו תמצית פסק הדין בתביעה אזרחית בה תבע התובע, נהג משאית, את חברת הביטוח הנתבעת על כך שלא פיצתה אותו בגין פציעות שנגרמו לו בתאונת דרכים. התובע טען כי נפצע בעת שניסה להחליף נורה שרופה בגג משאיתו, ונפל מהגג בתוך מוסך. הנתבעת טענה כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, וכי פוליסת ביטוח החובה שלהם אינה מכסה את נזקי התובע. השופטת בחנה תחילה את נסיבות התאונה, ומצאה את גרסת התובע לאירועים בלתי מוכחת וסותרת. לאחר מכן פירש השופט את החוקים החלים ואת פוליסת הביטוח, והגיע למסקנה כי הם אינם מכסים את נזקי התובע. השופטת ציינה כי המדיניות נועדה לפצות נפגעי תאונות דרכים כהגדרתם בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכי האירוע אינו זכאי לכך. כמו כן, השופטת מצאה כי לשון הפוליסה ברורה ואינה מכסה את התובע, שהיה נהג הרכב, בנסיבות שאינן מוגדרות בחוק הפיצויים. למרות שדחה את טענתו העיקרית של התובע, השופט המשיך ובחן את היקף נזקיו של התובע במקרה שיימצא בר פיצוי. השופטת סקרה את חוות הדעת של המומחים הרפואיים והתעסוקתיים, וקיבלה את הערכות המומחים לגבי נכותו של התובע, תוך שהיא מעמידה את סך נכויותיו הרפואיות על 58.3%. השופטת דנה גם בתביעות התובע להפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה, הגדלת הוצאות ניידות ונסיעות, הוצאות דיור, סיוע מצדדים שלישיים, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. השופט פסק לתובע סכומים שונים בגין ראשי נזק אלה, ולאחר מכן חישב את סך הפיצויים לאחר ניכויים בגין הטבות שהתובע כבר קיבל ממקורות אחרים. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הנתבע והורה על מחיקת התביעה. כמו כן נדרשה התובעת לשלם לנתבעת את התשלומים התכופים שקיבלה במהלך המשפט. השופט הכיר בתוצאה הקשה עבור התובע אך התנחם בכך שהוא מקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן חויב התובע בתשלום הוצאות משפט מופחתות בשל מצבו הכלכלי. לשני הצדדים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.