ע"א 724/87

תקציר

בית המשפט העליון עסק בסוגיית ירושה שנויה במחלוקת בין שתי אחיות, המערערת והמשיב, לאחר מות אמן. האם, שהייתה לה היסטוריה של איבה כלפי המערער, כתבה צוואה בה הורישה את כל רכושה למשיב, כאשר שקל אחד בלבד הוריש למערער. החלטה זו עוררה את טענת המערער לפסול את הצוואה, בנימוקים כגון חוסר כשירותה הנטענת של האם לערוך צוואה, השפעה בלתי הוגנת וחוסר מוסריות עקב הדרת בת מהירושה. על בית המשפט היה לאזן בין כיבוד רצונו האחרון של אדם שנפטר, כפי שהוא מעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לבין הבטחה שרצונות אלה אינם סותרים את תקנת הציבור. טענות המערער נדחו ברובן, שכן בית המשפט אישר את תוקפה של הצוואה, תוך שימת דגש על כשירותו ורצונו החופשי של המנוח. עם זאת, תנאי אחד בצוואה – שחייב את המשיבה שלא להיות מושפעת מאחותה או ממשפחת האב – נקבע כבלתי מוסרי ומבוטל, שכן משתמע ממנו ניתוק קשרי משפחה. למרות שהכיר בחומרת הצוואה כלפי המערערת, בית המשפט העדיף שמירה על רצונו של המנוח תוך עידוד האחיות להתפייס מחוץ למסגרת המשפטית. בית המשפט לא פסק הוצאות, בתקווה לפתרון שאולי יתקן את היחסים המשפחתיים.