תלה"מ 33758-06-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (תמ"ש 33758-06-20), תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **נושא ההחלטה:** פסיקת שכר טרחה לכונסי נכסים כאשר הנכס אינו מומש. **עובדות רלוונטיות:** 1. **מינוי כונסות נכסים:** המבקשות, עו"ד פלונית ועו"ד פלמונית, מונו ככונסות נכסים על דירתם המשותפת של המשיבים, ששוויה הוערך ב-10,000,000 ₪. 2. **אי מימוש הנכס:** הדירה לא נמכרה בסופו של דבר. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הדירה לא תימכר, כאשר המשיב 1 ימשיך להתגורר בה תמורת תשלום דמי שכירות למשיבה 2, וכן הסכמות נוספות. 3. **בקשה לפסיקת שכר טרחה:** המבקשות עתרו לפסיקת שכר טרחה בסך 2% משווי הצעת הרכישה (10,300,000 ₪), בטענה שהשקיעו 60 שעות עבודה. 4. **טענות המשיבים:** המשיבים טענו כי בקשת הכונסות אינה ראויה, כי על בית המשפט לפסוק שכר המבוסס על שעות העבודה שהושקעו בפועל, כי הכונסות היו בתפקידן כשבעה חודשים ללא פעולות מכירה עצמאיות משמעותיות (פרסום בודד, הזמנת שמאות), כי השתמשו בשירותי תיווך ללא מעורבות מהותית, וכי ההצעה לא עמדה בקריטריונים להחשיבה. כמו כן, הועלו טענות לגבי אי-צירוף תצהיר כדין וחיובים שאינם קשורים לכינוס. 5. **הליכים דיוניים:** בית המשפט הורה על הגשת בקשה מתוקנת, נערכו דיונים, הוגשו סיכומים, והצדדים הסכימו במידה מסוימת לפסיקה על דרך הפשרה. **ניתוח משפטי ועקרונות:** 1. **הוראות דין רלוונטיות:** בית המשפט מתבסס על **תקנה 36(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020**, הקובעת כי שכר כונס נכסים "לא יעלה על 4 אחוזים מתקבולי מימוש בדרך של מכירה, ולגבי ניהול נכס אחר, שאינו כרוך במכירה, לא יעלה על 2 אחוזים מתקבולי הכנסה". 2. **חידוש / הבהרה משפטית - אי מימוש הנכס:** * **הקושי ביישום התקנה:** בית המשפט קובע כי מאחר והנכס לא נמכר, **"איני יכול להיאחז בלשון התקנה על מנת לפסוק את שכר טרחתן של המבקשות מתוך שווי הנכס"**. תקנה 36(ב) מתייחסת ל"תקבולי מימוש בדרך של מכירה" או "תקבולי הכנסה" מניהול נכס. כאשר אין מכירה ואין הכנסה ישירה, התקנה אינה מספקת מסגרת ברורה לפסיקת השכר. * **העקרון המשפטי החל במקרים של אי מימוש:** בית המשפט מבהיר כי **"העובדה כי הנכס לא נמכר אין משמעותה כי למבקשות לא מגיע שכר בעבור מלאכתן וזמנן"**. שכר זה ייקבע על פי **פרמטרים חלופיים** במקרים כאלה, הכוללים: * **א. הפעולות שנעשו ע"י הכונס והיקפן.** * **ב. הזמן שהושקע בפועל על ידי הכונס אל מול הזמן הסביר שהיה נדרש לאותן פעולות.** * **ג. התוצאות הכלכליות שהושגו בהליך הכינוס.** * **ד. המומחיות והמוניטין של הכונס שמונה.** * (בית המשפט מפנה לפסיקות קודמות המאמצות עקרונות דומים). 3. **הערכת שכר הטרחה בפועל - יישום הפרמטרים:** * **התחשבות בפעולות:** בית המשפט קובע כי **"עיקר פעולותן הנדרשת של הכונסות הסתכמה בהצגת הנכס לרוכשים פוטנציאליים וכן בביצוע עניינים 'מנהלתיים' מול משרד התיווך ו/או מול בעלי הנכס"**. הוא מציין במפורש כי **"לא נערך הסכם מכר, לא נתקבלו הצעות, לא נערכה התמחרות"**. * **הערכת שעות עבודה:** בית המשפט **מעריך את סך שעות העבודה הראויות למלאכה בכ-40 שעות**. הוא דוחה את חיוב שעות העבודה שהושקעו בהגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה עצמה (כ-13 שעות), וכן דוחה חיובים שלא היו קשורים לעניין הכינוס (כפי שטענו המשיבים). * **התעלמות מתוצאות ומומחיות:** מאחר ולא הושגו תוצאות כלכליות, והמציע הנטען הובא על ידי משרד התיווך, בית המשפט **"לא מצא ליתן משקל לפרמטרים ג-ד"** (תוצאות כלכליות ומומחיות). * **חוסר תום לב:** בית המשפט בוחן את האפשרות לייחס משקל לעצירת הליכי הכינוס, אך קובע כי **"לא נטען ולא הוכח כי הפסקת הליכי הכינוס הייתה נגועה בחוסר תום ליבם של המשיבים"**. הוא מדגיש כי זו זכותם להגיע להסדר ביניהם. 4. **שיקולים נוספים בהחלטה:** * **גובה הבקשה המקורית:** בית המשפט מתייחס לגובה הבקשה המקורית (206,000 ₪), ומציין כי **"אילצה את המשיבים להיעזר בייצוג משפטי"**, תוך שהוא מצר על הטרחה שנגרמה למשיבים. * **התנהלות הצדדים:** בית המשפט מתייחס להתנהלות: המשיבים הסכימו לפסיקה, בעוד המבקשות עמדו על דיון וסיכומים, ונדרשו להגיש בקשה מתוקנת. * **התחשבות בייצוג המשיבים:** בית המשפט מתחשב בכך שהמשיבים מיוצגים ונושאים בעלויות ייצוג, בנוסף לשכר הטרחה הנפסק. 5. **הפסיקה הסופית:** בית המשפט פוסק שכר טרחה **בסך כולל של 35,000 ₪ + מע"מ**, תוך ציון כי ישולמו בתוך 30 יום. סכום זה משקף הערכה של בית המשפט ל"שעות עבודה ראויות" לאור היקף הפעולות שבוצעו בפועל, ולא כאחוזים משווי הנכס או הצעת הרכישה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** * **התאמת שיטת הפסיקה במקרים של אי מימוש:** ההחלטה מהווה הבהרה חשובה לגבי האופן שבו יש לפסוק שכר טרחה לכונסי נכסים כאשר הנכס אינו ממומש. בית המשפט מתווה דרך פעולה ברורה, לפיה במקרים כאלה, פסיקת השכר אינה יכולה להיסמך על שיטת האחוזים מהתמורה (כפי שמוגדר בתקנה 36(ב) בהקשר של מכירה), אלא יש לבסס אותה על **הערכת שעות העבודה הסבירות שהושקעו בפועל, היקף הפעולות, והתוצאות שהושגו**. * **חשיבות תום הלב והתנהלות הצדדים:** אף שלא הוכח חוסר תום לב, בית המשפט משתמש בו כשיקול אפשרי. כמו כן, הוא מייחס משקל להתנהלות הצדדים, לרבות הצורך בתיקון בקשות, התנגדות לדיון, והיקף הבקשה המקורית, כגורמים המשפיעים על גובה השכר הנפסק. * **הבחנה בין עבודת הכינוס לעבודות אחרות:** בית המשפט מקפיד להבחין בין פעולות שביצע הכונס במסגרת תפקידו ככונס נכסים, לבין פעולות שבוצעו במסגרת סכסוך בין הצדדים או לצורך הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה עצמה. רק פעולות הכינוס הרלוונטיות נלקחות בחשבון. * **הערכה אובייקטיבית של שעות עבודה:** בית המשפט אינו מקבל באופן אוטומטי את שעות העבודה שדיווח הכונס, אלא מבצע הערכה אובייקטיבית של "שעות העבודה הראויות למלאכה", תוך התחשבות בטענות הצדדים ובניסיון שיפוטי. בסך הכל, ההחלטה מדגימה גישה פרגמטית ומאוזנת של בית המשפט, המבקש להבטיח תגמול הולם לכונסי הנכסים עבור עבודתם, תוך שמירה על האינטרסים של בעלי הנכס והקפדה על סבירות ומידתיות בפסיקת שכר הטרחה.