בש"פ 29/14

תקציר

הערעור, שניתן ביום 9.1.2014, הוא על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות בקשה להפנות את המערער לשירות המבחן לבדיקת קליטתו בהליך שיקומי ובמקום זאת להאריכו במעצר עד תום ההליכים. נגד המערער, יליד 1994, הוגש כתב אישום באשמת שוד בנסיבות מחמירות. נוכח הודאתו של המערער במעורבות באירוע, עיקר ההליך יברר את פרטי האלימות של העבירה. בית המשפט המחוזי קבע כי בחינת אפשרות שיקומו של המערער צריכה להתקיים במסגרת ההליך העיקרי, מה גם שהמערער לא הביא הוכחות להצטרפותו לתוכנית שיקום כלשהי. זאת ועוד, בית המשפט הצדיק את צו המעצר בכך שהצביע על עברו הפלילי הקודם של המערער, הכולל עבירות אלימות שבוצעו בהיותו קטין ובזמן שהיה נתון למאסר על תנאי. המערער טען כי ניתן להפחית את מסוכנותו לציבור באמצעות תוכנית ניקוי רעלים, אותה החל לכאורה לפני האירוע. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי ואימץ את נימוקיו. שופט בית המשפט העליון הדגיש את עברו המטריד של המערער בעבירות אלימות ואת חוסר ההרתעה שלו, והגיע למסקנה כי אין חלופה למעצרו, וכי הנסיבות אינן מצדיקות שיקול מיוחד. לפיכך, ההחלטה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים עומדת בעינה.