ע"א 1791/08

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין, המונע מהמערערים להרוס את דירתם ולבנות דירה אחרת במקומה, על פי היתר בנייה שקיבלו. הדירה היא חלק מבית משותף הכולל 6 דירות. עיקר המחלוקת הוא על הבעלות במקרקעין עליהם ניצבת דירתם של המערערים, כאשר המערערים טוענים לזכויות בלעדיות על שטח כולל של 419 מ"ר. בפסק דינו של המפקח נקבע כי למערערים זכויות משותפות יחסיות בלבד ברכוש המשותף של הבית המשותף, לרבות במקרקעין עליהם עומדת דירתם, ואין להם זכויות בלעדיות על 419 מ"ר כפי שנטען. המפקחת מצאה כי הקרקע הנדונה מחולקת ומוחזקת באופן ייחודי על ידי בעלי הדירות השונים בבית המשותף מזה כ-30 שנה, לרבות הבעלים הקודמים של דירת המערערים, וכי המערערים היו מודעים לחלוקה זו בעת רכישת הדירה. לפיכך, הגיע המפקח למסקנה כי יש לדחות את בקשת המערערים לבנות על הרכוש המשותף ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, והם יוכלו לבנות רק בגבולות חלק החצר שבבעלותם הייחודית. המערערים טוענים כי המפקח שגה בכך שלא הכיר בזכויותיהם הבלעדיות על 419 מ"ר, שכן חלוקת הרכוש המשותף מעולם לא נרשמה, והם רכשו את הדירה על סמך פרטי הרישום. עוד הם טוענים, כי המשיבים מנועים מלטעון אחרת. המשיבים תומכים בפסק דינו של הממונה, ומדגישים כי הוא מבוסס על ממצאים עובדתיים, עליהם מערערים המערערים בפני בית המשפט. אחד המשיבים, שהצטרף תחילה לתביעה נגד תכניות הבנייה של המערערים, שינה את דעתו במהלך ההליך. לטענתו, הממונה טעה טעות עובדתית בפסיקתה ומבקש מבית המשפט לשמוע את טענותיו, החורגות מתחום המחלוקת הנוכחית. בית המשפט דוחה את הערעור וקובע כי החלטת הממונה הייתה חוקית. בצדק הגיע הממונה למסקנה כי למערערים זכויות משותפות יחסיות בלבד ברכוש המשותף של הבית המשותף, ותביעתם לזכויות בלעדיות על 419 מ"ר אינה מבוססת. גם קביעתו של המפקח כי חלוקת הרכוש המשותף קיימת מזה עשרות שנים והוסכמה במשתמע על ידי כל בעלי הדירות, לרבות קודמיהם של המערערים בתפקיד. משכך, נדחתה בצדק בקשת המערערים לבנות על הרכוש המשותף ללא הסכמת הבעלים האחרים. העובדה שחלוקת הרכוש המשותף מעולם לא נרשמה אינה טענה תקפה, שכן אין צורך ברישום עבור חלוקות כאלה. זאת ועוד, המערערים לא נפגעו מעיתוי תביעתם הקניינית של המשיבים, שכן סוגיות תכנון וקנייניות מתבררות בפורומים שונים, והמערערים עצמם היו אחראים לבירור התמיכה הקניינית בבקשתם להיתר בניה. לבסוף מציין בית המשפט כי למשיב ששינה את עמדתו במהלך ההליך תינתן הזדמנות להוכיח את טענותיו בהליך עתידי, שכן המחלוקת הנוכחית נוגעת אך ורק לתכניות להן התנגדו כל יתר המשיבים.