ע"ע 2501-10-21

תקציר

התיק סובב סביב תביעת מעסיק נגד עובד וחברת ביטוח, בבקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר חובתה הנטענת של חברת הביטוח לפצות את המעסיק בגין נזקים שנגרמו על ידי העובד. המעסיק ביקש גם סעד פיצול, שנדחה על ידי בית הדין האזורי. השאלה הייתה אם הערעור על דחייה זו הוא עניין של זכות או טעון רשות. בית המשפט קבע, כי ערעור על החלטה הדוחה בקשה לסעד של פיצול אינו עניין של זכות אלא החלטה אחרת המחייבת רשות ערעור. עם זאת, בשל עמימות מסוימת בחוק ופסיקה קודמת שלכאורה רמזה אחרת, האריך בית הדין את המועד לבקשת רשות ערעור למעסיק עד ליום 1.5.2022. הדבר נעשה מבלי לפגוע בסיכויי ההצלחה, ובית המשפט לא הורה על הוצאות, נוכח המורכבות המשפטית. בעיקרו של דבר, פסק הדין מבהיר את הליך הערעור על החלטות בבקשות לסעד מפוצל, מאשר כי הן אינן ניתנות לערעור באופן אוטומטי ומדגיש את אופיין הביניים.