בג"צ 6051/08

תקציר

העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה על ביטולן או תיקונן של תקנות שירותי דת יהודיים (בחירת רבני ערים) כך שיהיה מקום לשיקול דעת לבחון את הצורך במינוי רב עיר בכלל ו/או לצמצם את משרתו, בהתחשב בצרכי הרשות המקומית. הדבר לא התבקש בחלל ריק, שכן על בסיס זה ביקשו העותרים סעד במישור הפרטני – לצמצם או להפסיק את העסקתם של שני רבני ערים המכהנים בערי העותרים. הסוגיה הראשונה שנידונה בעתירה הייתה האם התקנות מחייבות עיגון בחקיקה ראשית, בהתחשב בנושא שהן מסדירות. בית המשפט קבע שלא, ולכן אין די בטיעון זה כדי לבטל את התקנות. הסוגיה השנייה הייתה האם נפל פגם בהיבט הסמכות להתקין אותם, ובית המשפט לא מצא פגם כזה. הסוגיה הבאה הייתה סבירות התקנות, ובית המשפט קבע כי אין מקום להורות על ביטול התקנות גם מטעמים אלה. עם זאת, השופטים פירשו את התקנות באופן שונה בנוגע למינוי רב עיר. השופט מלצר והשופטת ארבל סברו כי יש למנות רב עיר לכל רשות מקומית, גם אם במשרה חלקית. עם זאת, סברה הנשיאה ביניש כי קיים שיקול דעת שלא למנות רב עיר לרשות מקומית כלל, וכדי לספק את צרכיה הדתיים של אותה רשות ניתן להטיל אותם על רבה של רשות מקומית סמוכה. בסופו של דבר נדחתה העתירה.