סע"ש 22070-04-18

תקציר

התובע, ראאד כנען, עבד בדוכן פלאפל בשם אוריון פלאפל בחיפה מנובמבר 2009 עד ינואר 2018. הוא הגיש תביעה נגד שלוש החברות שהעסיקו אותו בתקופה זו, וכן נגד בעלי המניות והמנהלים של חברות אלה, בדרישה להטבות תעסוקה שונות. החברות היו אוריון פלאפל מדינת בע"מ (הנתבעת 1), ב.א. פלאפל אוריון בע"מ (הנתבעת 3) ואוריון פלאפל בע"מ (הנתבעת 5). הנאשמים היחידים היו עו"ד סמר בסטוני (נאשם 2), אימאן בסטוני (נאשם 4) ועו"ד חסן בסטוני (נאשם 6). עיקר המחלוקות בין הצדדים נסובו סביב תקופת העסקתו של התובע, שעות עבודתו, שכרו ונסיבות סיום העסקתו. התובע טען כי עבד ברציפות ללא הפסקה בין השנים 2009 ל-2018, בעוד הנתבעים טענו כי היו מספר הפסקות בהעסקתו. בית הדין פסק לטובת התובע וקבע כי הוא עבד באופן עקבי בתקופה זו, ולא חל שינוי בתנאי עבודתו. בית המשפט קיבל גם את טענת התובע כי עבד 51 שעות שבועיות, המתפרשות על פני שישה ימים, וכי שכרו עמד על 300 ש"ח ליום בימי חול ו-500 ש"ח בימי שישי, ובסך הכל 8,660 ש"ח נטו לחודש. הנאשמים לא הציגו ראיות משכנעות שיתמכו בטיעוניהם, ולעתים קרובות סיפקו גרסאות סותרות לאירועים. הם לא הגישו מסמכים חיוניים הנדרשים על פי חוק ביחסי עובד-מעביד, כגון רישומי שעות עבודה, משכורות והודעות על תנאי העסקה. בית המשפט מתח ביקורת על חוסר מהימנותם וציין כי הימנעותם מלהציג ראיות ועדים מסוימים פעלו נגדם. באשר לסיום העסקה, קיבל בית הדין את טענת התובע כי התפטר בשל אי תשלום זכויות סוציאליות, וקבע כי מדובר בהתפטרות כדין של עובד מפוטר, המזכה אותו בפיצויי פיטורים. בית הדין התייחס גם לסוגיית הרמת מסך ההתאגדות והאחריות האישית, וקבע כי התובע הועסק במשותף על ידי כל החברות במשך כל תקופת העסקתו. עם זאת, בית המשפט קבע כי עליו לנסות תחילה לקבל בחזרה את זכויותיו מקרן פירוק החברות בטרם יבקש פיצויים מהנתבעים האישיים. לסיכום, קיבל בית המשפט את טענות התובע והורה לנתבעים לשלם לו את הסכומים הנתבעים, בסך כולל של 208,813 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.