ע"פ 5097/07

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשורה ארוכה של עבירות, בהן מרמה, ניצול, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, איומים, שיבוש הליכי משפט ועבירות מין כגון אונס ומעשה מגונה. כתב האישום מפרט מזימה שניהלו המערער ושותפתו, ננה בנאי, לפיה הם יטרפו אנשים במצוקה, תוך התחזות לבעלי יכולות מיסטיות להשיב אהבה אבודה ולהסיר קללות, ולסחוט מהם סכומי כסף ורכוש גדולים. המערער הודה ברוב העבירות, אך ערער על הרשעתו באישומים השלישי והרביעי, שכללו את עבירות המין, בטענה שהקורבנות הסכימו לכך. בית המשפט אישר את ההרשעה ברוב העבירות, לרבות עבירות המין הקשורות לאישום השלישי. עם זאת, נקבע כי המעשים המיניים המתוארים באישום הרביעי אינם מהווים אונס, שכן הקורבן הבינה את אופיים המיני של המעשים והסכימה להם, גם אם הסכמתה נבעה מהבטחות שווא. בית המשפט ייחס זאת לפגם בניסוח החקיקתי של עבירת האינוס וקבע כי העבירה המתאימה למקרה זה היא קבלת דבר מה במרמה. עונשו של המערער הופחת מ-22 שנים ל-16 שנות מאסר, בעוד יתרת העונש נותרה בעינה. השופטת ארבל חלקה על כך, וקבעה כי עבירת האינוס במרמה צריכה לכלול מקרים בהם הסכמת הקורבן למעשים מיניים הושגה במרמה באשר למטרת המעשה עצמו, גם אם הבינו את אופיים המיני של המעשים.