ת"א 20873-12-19

תקציר

בית המשפט מצא כי טענת התובע לפגיעה באוטונומיה התיישנה על הסף. התובעת נותחה בחודש יוני 2010 אך לא הגישה את תביעתה עד דצמבר 2019, אשר חרג מתקופת ההתיישנות. התובעת טענה כי תקופת ההתיישנות צריכה להתקיים החל מפברואר 2014, אז נודע לה לכאורה כי לא הוסבר לה מהו הניתוח שהיא עומדת לעבור. עם זאת, בית המשפט מצא כי העובדות הרלוונטיות היו בידיעתה של התובעת בעת הניתוח וכי היא יכלה לברר אותן מיד לאחר מכן. העובדה שהתובעת לא הייתה מודעת לזכויותיה החוקיות לא עלתה על תקופת ההתיישנות. יתר על כן, גם לאחר שנודע לה על זכותה להסבר בשנת 2014, התובעת לא נקטה בצעדים כלשהם לבירור או הגשת תביעה עד מספר שנים לאחר מכן. לפיכך, דחה בית המשפט את טענת התובעת בדבר פגיעה באוטונומיה כמיושנת. התביעה בגין רשלנות רפואית לא הוגשה. יש לציין כי השופטת החליטה שלא לפסוק הוצאות לנתבעים, בהתחשב במצבו הרפואי והכלכלי של התובע.