בר"מ 2003/23

תקציר

פסק הדין שולל את האפשרות לדחות תביעה ייצוגית לפי סעיף 9 לחוק הסדרי חדלות פירעון. זאת, משום שהבקשה לתביעה הייצוגית כבר אושרה, מה שהעביר את התיק מעבר לשלב הפרוצדורלי של אישור הבקשה. על פי החוק, יכולתו של בית המשפט להפסיק לדון בתיק בטרם יאשר בקשה לתביעה ייצוגית מוגבלת לשלב הדיון בבקשה עצמה. הארכת מועד זה למועד מאוחר יותר אינה ישימה, גם אם הנתבע יחדל מנוהלי הגבייה הבעייתיים. בנוסף, צוין בפסק הדין כי התאגיד הנתבע הסכים במפורש למתווה פשרה שהוצע על ידי בית המשפט בדיון קודם, מתוך הבנה כי הוא כרוך בוויתור על האפשרות להגיש הודעת פיטורים. הסכם התאגיד, שהושג לאחר שנודע לו על ההשלכות, מחייב אותו בתנאים המתוארים, שמשמעותו במקרה זה ויתור על האפשרות להוציא הודעת פיטורים. מטעמים אלה, בקשת רשות הערעור נדחית, והתביעה הייצוגית המקורית עומדת בעינה.