סע"ש 22555-02-21

תקציר

התובע, מנהל מכירות שהועסק על ידי הנתבעת, הגיש תביעה לתשלומים שונים הקשורים להעסקתו ולהפסקתה. הנתבעת הינה חברה המספקת שירותי יישום והטמעה למערכות מידע וניהול הון אנושי. התובע טען כי הנתבע לא ערך שימוע הוגן טרם פיטוריו וביקש פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, כמו גם הפרשי תשלומים שונים, לרבות פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ועמלות. בית הדין מצא כי הנתבעת ניהלה הליך שימוע כדין וכי העסקתה של התובעת הופסקה כדין. בנוסף, קבע בית המשפט כי צו הארכה בתחום היבוא, היצוא והשירותים אינו חל על עסקי הנתבעת. לפיכך, נדחו תביעותיה של התובעת לפיצויי פיטורים והפרשים בהפרשות לפנסיה על פי צו זה. עוד קבע בית המשפט כי הבונוסים והפרמיות שקיבל התובע לא היו חלק משכרו הרגיל אלא תמריצים הקשורים לתפקוד המחלקה כולה. כתוצאה מכך, נדחו תביעותיה של התובעת להפרשי שכר, על בסיס בונוסים אלה, ולפיצויי פיטורים. עם זאת, התובע היה זכאי להפרש בפדיון חופשה, והנתבע חויב לשלם לו 18,037 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן, בית המשפט מצא כי תלוש השכר הסופי של התובעת כלל עמלות עד נובמבר 2019 ולכן הנתבעת לא נדרשה לבצע תשלומים נוספים. לבסוף, נדחתה תביעת התובע לעמלה מלאה בגין עסקה ספציפית, שכן התובעת הסכימה לעמלה מופחתת והמשיכה לעבוד אצל הנתבעת ללא מחאה נוספת. משכך, נדחו תביעות התובע ברובן, והוא חויב בכיסוי שכר טרחת עורך דינו של הנתבע, בסך 25,000 ₪, בצמוד למועד פסק הדין.