רע"פ 410/04

תקציר

במקרה שלפנינו, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שאישר את חומרת העונש שניתן על ידי בית המשפט לתעבורה בתל אביב. בתחילה הורשע המבקש במספר עבירות: זיוף ושימוש ברישיון נהיגה מזויף, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. בית המשפט לתעבורה, בשים לב לעברו של המבקש בעבירות תעבורה ופליליות רבות למרות גילו הצעיר, ראה בו סיכון לשלום הציבור. בעקבות זאת גזר עליו בית המשפט שלוש שנות פסילת רישיון, קנס של 1,000 שקל ושישה חודשי מאסר על תנאי. המבקש ערער על פסק דין זה, וקבע כי העונש חמור יתר על המידה נוכח הודאתו בעבירות, מאמציו להשתקם והפגיעה הפוטנציאלית בפרנסתו. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא את העונש הולם בשל חומרת העבירות ועברו הפלילי הארוך של המבקש, וקבע כי העונשים חיוניים להרתעה. הבקשה המאוחרת יותר לערער לערכאה גבוהה יותר נדחתה, שכן חומרת העונש לבדה אינה עילה מספקת לערעור בדרגה שלישית אלא אם כן היא חמורה באופן חריג, מה שלא היה המקרה כאן. מעשיו של המבקש, לרבות נהיגה ברישיון מזויף בזמן פסילה, הפגינו זלזול בוטה בחוק, והצדיקו את העונש שהוטל. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה בסופו של דבר.