ת"פ 39740-07-23

תקציר

השופט במקרה זה היה צריך לקבוע את העונש ההולם לנאשם שביצע שני מעשי אלימות נפרדים. האירוע הראשון כלל תקיפת אדם נוסף על רקע ויכוח על שימוש בכביש, והאירוע השני כלל השלכת רימון הלם לתוך ביתו של אותו אדם, מתוך נקמה, בנוכחות בני משפחתו. הנאשם הורשע בעבירות פזיזות ורשלנות. השופט פתח בקביעת העקרונות שצריכים להנחות את גזר הדין, המדגישים את המידתיות בין העבירה לבין העונש. הם הפנו לפסיקה לצורך קביעת העונש ההולם, תוך התחשבות באופי העבירות, בנסיבות הסובבות אותן ובמצבו האישי של הנאשם. השופט החליט על טווח ענישה של 9 עד 20 חודשי מאסר. למרות שלנאשם לא עבר פלילי והוא עבר כמה הליכים טיפוליים, השופט החליט שלא לחרוג מהטווח שנקבע. במקום זאת, נגזרו על הנאשם 9 חודשי עבודות שירות, לצד צו מבחן ל-12 חודשים, פיצויים לקורבנות ומאסר על תנאי. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות הטיפול והימנעותו מעבירות אלימות ישפיעו על יישום העונש בסופו של דבר. השופט הדגיש כי כל אי ציות יביא לביטול גזר הדין המקל ולהטלת מאסר.