ת"א 1388/99

תקציר

התובע, שסבל מכוויות ופציעות בתאונה בגיל 11, תבע פיצויים. בית המשפט פסק לתובע פיצויים שונים. ראשית, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, שתחושב על בסיס השכר הממוצע של עובד ישראלי, בתוספת תשלומי ריבית כפי שיוסכמו על ידי הצדדים. שנית, בית המשפט פסק 650,000 ₪ בגין כאב וסבל, והפחית את נכותו הנפשית של התובע ל-25% מ-30% המבוקשים בשל סירובו הבלתי סביר לקבל טיפול פסיכיאטרי. שלישית, לתובע נפסקו 250,000 ₪ בגין סיוע וסיוע בעבר, ו-100,000 ₪ עבור סיוע עתידי, שניהם בשווי הנוכחי. רביעית, בית המשפט פסק 25,000 ₪ עבור הוצאות ניידות מיוחדות בעבר, ולא עבור הוצאות עתידיות, שכן התובע לא הביא ראיות. חמישית, נפסק לתובע סך של 20,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד. תביעת ההורים להפסד השתכרות נדחתה מאחר שביקשו פיצוי כפול ולא הביאו ראיות מספיקות. גם תביעת ההורים לכאב וסבל נדחתה מאחר שלא נגרם להם נזק נפשי. לבסוף חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין. הסכומים שנפסקו לתובע היו אמורים לנכות מקצבאות המוסד לביטוח לאומי שקיבל.