עב"ל 25713-02-21

תקציר

הערעור, המופנה כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בתביעת תאונת עבודה, יידחה, ופסק דינו של בית הדין האזורי יעמוד בעינו. המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לאירוע תאונה ספציפי, המהווה תנאי מוקדם למינוי מומחה רפואי שיעריך את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק שנגרם. נטל ההוכחה לקבוע כי החולה חלה בשפעת, מחלה שכיחה, לא התקיים. תצהירו ועדותו של המטופל לא אישרו כי חלה בשפעת או השתעל במהלך הטיפול. יתר על כן, המערער לבש מסכה, ובכך הפחית את הסיכוי להדבקה. בית המשפט דחה גם את בקשת המערער לתקן את הפרוטוקול ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך עדות, שכן הראיות המבוקשות לא רק שאינן קבילות אלא אף חסרות משקל משמעותי. עדותו של המטופל על שיעול במהלך הטיפול לא הייתה אמינה, ומספר השיעולים שהוזכר לא היווה הוכחה מספקת למחלה. אמנם ישנם מקרים חריגים בהם ניתן לוותר על הוכחת אירוע מסוים, אך לא מדובר באחד מהם, שכן שפעת היא מחלה שכיחה. בנוסף, הטענה כי החולה חלה בשפעת החזירים לא הוכחה והיוותה הצדקה מאוחרת. דחיית הערעור אינה נושאת צו להוצאות, ופסק הדין הוא סופי.