ע"א 49805-12-12

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: הוגש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (הבנק) כנגד גב' יוליה קיסליב אומסיקי (המערערת) בשל ערבות להלוואה. הלווים עזבו את הארץ והפסיקו לפרוע את ההלוואה, מה שהוביל את הבנק לפתוח בהליכי הוצאה לפועל ולמנות כונס נכסים למכירת הדירה המשועבדת כבטוחה להלוואה. הערעור מערער על החלטת בית משפט קמא מכמה טעמים, ובהם תקופת ההתיישנות ואי יידוע הבנק למערערת על אי פירעון הלווים ועל הליכי ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי קבע, כי תביעת הבנק נגד המערערת אינה התיישנה, שכן הליכי מימוש המשכנתא נמשכו עד שנת 2009, והתביעה הוגשה בשנת 2010. על פי חוק הערבות, תביעה נגד ערב מחייבת מיצוי הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, כפי שנעשה כאן. עוד קבע בית המשפט כי הבנק לא הפר את חובתו להודיע למערערת, שכן כתובתה לא עודכנה, והיא לא הוכיחה כל נזק הנובע מההפרה הנטענת. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי הליכי ההוצאה לפועל היו ממושכים שלא לצורך, והעביר את נטל ההוכחה אל הבנק. משהבנק לא הצליח להצדיק את השיהוי, הורה בית המשפט על מתן פסק דין משלים בערכאת בית משפט קמא לקביעת נזקי המערערת כתוצאה מאיחור במימוש הדירה והאם נסיבות אלה מהוות חסם בפני תביעת הבנק. פסק דינו של בית משפט קמא בכל יתר העניינים נותר בעינו. כל צד יישא בהוצאותיו, והפיקדון של המערערת יוחזר.