רע"פ 8317/10

תקציר

בית המשפט דחה בקשה למנות את התקופה שבה הוחזק רישיון הנהיגה של אדם על ידי בית המשפט בירושלים כתקופת הפקדתו. הבקשה נדחתה בשל העובדה שהמבקש החזיק בפועל ברישיון בתקופה זו. בית המשפט הכיר בכך שלמרות שהמקרה עשוי היה לעורר שאלות משפטיות או ציבוריות משמעותיות, הנסיבות הספציפיות אינן מצדיקות רשות ערעור על ההחלטה. השופטת הדגישה גם את הצורך בהבהרה בנוגע לחובת המצאת תצהיר בהתאם לתקנה 557(ב), הגורמת כיום לבלבול, והציעה כי על מחוקק המשנה להבהיר את המצבים בהם חלה חובה זו. חרף הערעור, ההחלטה לדחות את הבקשה עומדת בעינה, ומומלץ לרשויות לשקול את הסוגיות שהועלו במקרה זה לעניין הבהרת תקנה 557(ב).