סע"ש 57632-01-25

תקציר

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע **סע"ש 57632-01-25** **פסק דין** **לפני:** כב' השופטת אימאן נסראלדין, נציג ציבור (עובדים) מר סאלם ריאתה, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אהובית זלץ. **התובע:** דביר אלון (להלן: "התובע" או "המשיב"). **הנתבעת:** מדינת ישראל – משטרת ישראל (להלן: "המשטרה" או "המבקשת"). **רקע עובדתי:** התובע, שוטר במשטרת ישראל מאז שנת 2002, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בעתירות שונות, הכוללות סעד הצהרתי בדבר איחוד ותק ושינוי דרגה, השבת למסלול פנסיה תקציבית, ביטול סנקציית הרחקתו ממחוז דרום, פיצוי כספי בגין נזק ממוני ולא ממוני, והפרשי שכר. התביעה נובעת מאירועים שהחלו בשנת 2020, במהלכם נחשד התובע בעבירות פליליות, שהובילו תחילה להחלטה על פיטוריו מעילת קלון. לאחר סגירת תיק המשמעת, נערך שימוע נוסף, וביום 24.1.2022 נכנסו לתוקף פיטורי התובע מעילת אי-התאמה. התובע עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד החלטת הפיטורים השנייה. במסגרת ההליך, הוחזר עניינו של התובע למשטרת ישראל לבחינה מחודשת, תוך התייחסות למגבלותיו הרפואיות, בנוגע לאפשרות השבתו לשירות. ביום 4.1.2024 הורה ראש אגף משאבי אנוש במשטרה על השבת התובע לשירות, והוא החל לשרת בתפקיד רכז תחבורה במחוז תל-אביב. עם חזרתו לשירות, עלו חילוקי דעות בנוגע לחוב הנטען של התובע כלפי המשטרה ותשלום יתר לכאורה. ביום 24.9.2024 הגיש התובע לבית הדין לעבודה בקשה לצו מניעה דחוף, אשר נדחתה בין היתר, עקב שיהוי והיקף הסעדים המבוקשים. ביום 21.1.2025 הגיש התובע את תביעתו הנוכחית, והמשטרה עתרה לסילוקה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית. **טענות הצדדים:** **המשטרה (המבקשת):** * התביעה הנוכחית עוסקת בהחלטות מקצועיות הנוגעות לפיטורי התובע, שינוי עילת פיטוריו, והתנהלות המשטרה עמו לאחר חזרתו לשירות, לרבות שיבוצו, הטלת סנקציות משמעתיות ודרישת חוב. * סוגיות אלו נופלות תחת סמכותו הבלעדית של בית המשפט לעניינים מנהליים, מכוח סעיף 93א' לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת המשטרה"). * עובדת הבקשה לסעד כספי אינה מקנה לבית הדין לעבודה סמכות עניינית, שכן יש לפנות תחילה לערכאה המוסמכת לדון בעניין המהותי. * סעיף 93א' לפקודת המשטרה מוציא במפורש עניינים אלו מתחולת בית הדין לעבודה, בשל אופיו הפיקודי והמיוחד של שירות המשטרה. **התובע (המשיב):** * אינו מבקש לבטל את המעשה המנהלי, אלא לבחון את תוצאותיו, בדגש על זכאותו לפיצוי כספי בגין התנהלות המשטרה כלפיו. * סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, מאפשר לבית המשפט לדון בשאלה שבסמכות ערכאה אחרת, כאשר מדובר בעניין משני לתביעה. * עניינו של התובע כבר הוכרע בחלקו בבית המשפט לעניינים מנהליים, ואין מדובר בתביעה הנוגעת לחוקיות פיטוריו באופן מהותי. * תביעות כספיות ותביעות בגין פגיעה בזכויות קוגנטיות הן בסמכות ייחודית של בית הדין לעבודה. * סעיף 93א' לפקודת המשטרה אינו מונע מבית המשפט האזרחי לדון בתביעה נזיקית-כספית הנובעת מהחלטות מנהליות, וכן לא נשללת סמכות בית הדין לעבודה לדון בעילות התנכלות, הפרשי שכר, הוצאה לחל"ת, פגיעה בזכויות פנסיוניות ועוד. * המשטרה לא טענה לחוסר סמכות עניינית בהליך הקודם של בקשת צו המניעה. **המסגרת הנורמטיבית:** 1. **סמכות בית הדין לעבודה:** סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד למעביד, שעילתן ביחסי עובד ומעביד, למעט תובענות שעילתן בפקודת הנזיקין. 2. **סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים:** סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000, קובע כי בית המשפט לעניינים מנהליים ידון בעתירות מנהליות ובתובענות מנהליות המנויות בתוספות לחוק. 3. **החרגת ענייני שוטרים:** סעיף 37(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים מפנה להחלטות בעניינים המנויים בסעיף 93א' לפקודת המשטרה. 4. **סעיף 93א' לפקודת המשטרה:** סעיף זה מפרט עניינים הקשורים לשירות שוטרים, כגון מינוי, קביעה לתפקיד, העברה, העלאה בדרגה, השעיה, פיטורים, ושחרור מן השירות. ההוראה קובעת במפורש כי תובענות הנוגעות לעניינים אלו "לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה". 5. **פרשנות סעיף 93א':** דברי ההסבר לסעיף 93א' מצביעים על ההבדלים המהותיים בין מעמדו של שוטר לזה של עובד שכיר רגיל, בשל אופי השירות, האחריות המוטלת עליו, המשמעת המחייבת והענישה החמורה. הדבר נועד לשמור על יציבות המבנה הארגוני של השירות. 6. **הלכת קרחילי:** בג"ץ קבע כי סעיף 93א' מונע דיון בבית הדין לעבודה בפיטורי שוטר, ויש לכבד את תכלית ההוראה גם כאשר הדבר נדון "בדרך אגב" (גררא). סעיף 76 לחוק בתי המשפט אינו גובר על החרגה זו כאשר הנושא המהותי והדומיננטי חוסה תחת סעיף 93א'. 7. **הלכת פוזאילוב:** די בכך שתובענה תעלה כשאלה שנויה במחלוקת אחד הנושאים המנויים בסעיף 93א' לפקודת המשטרה, כדי שהתובענה כולה תצא מתחום סמכותו של בית הדין לעבודה. 8. **הלכת זליג:** בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לבחון את סמכות בית הדין לעבודה באופן דו-שלבי: ראשית, האם התובענה נכללת בסמכותו לפי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, ושנית, האם העניין הוצא מתחולתו מכוח סעיף 93א' לפקודת המשטרה. גם אם הסעד הכספי הוא משני, ו/או הדבר נדון דרך גררא, אם ההכרעה תלויה בנושא המנוי בסעיף 93א', בית הדין לעבודה נעדר סמכות. **דיון והכרעה:** בית הדין קבע כי הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, דינה להתקבל. **הטענות המרכזיות של התובע, כפי שעלו מכתב התביעה, נוגעות ברובן למכלול ההליכים שננקטו נגדו על ידי המשטרה, החל מהעלאת החשדות כנגדו, דרך הליכי הפיטורים, ועד להתנהלותה של המשטרה עמו לאחר השבתו לשירות, לרבות שיבוצו, נקיטת צעדים משמעתיים, ודרישת חוב.** **כלל העילות הללו, כפי שהן מפורטות בכתב התביעה, נכללות באופן מובהק תחת הגדרת סעיף 93א' לפקודת המשטרה.** סעיף זה כולל, בין היתר, "קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל". **הטענות בנוגע להתעמרות, גם אם הן מוצגות כתביעה כספית, קשורות באופן הדוק להליכי הפיטורים וההתנהלות מול התובע עם חזרתו לשירות.** השאלות האם התובע אכן חווה התעמרות, והאם ההתנהלות עולה כדי התעמרות, מחייבות דיון בשאלות הקשורות לתנאי השירות, לשיבוצו, ולהחלטות המנהליות בנוגע אליו – סוגיות המנויות בסעיף 93א' לפקודת המשטרה. **גם אם התובע טוען כי אינו מבקש לבטל את המעשה המנהלי אלא לבחון את תוצאותיו, וכי הסעד הכספי הוא העיקר, פסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה קבעה כי די בכך שההכרעה בשאלות הנדרשות במסגרת התביעה כוללת בחינה של נושאים המנויים בסעיף 93א' לפקודת המשטרה, כדי שהסמכות העניינית תעבור לבית המשפט לעניינים מנהליים.** הדבר נכון אף אם הנושא המרכזי נראה לכאורה כסעד כספי, וההתייחסות לסעיף 93א' היא דרך גררא. **ההבחנה שהתובע מנסה לעשות בין ביטול מעשה מנהלי לבחינת תוצאותיו, אינה יכולה לעקוף את הסמכות הייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעניינים המפורטים בסעיף 93א'.** זאת ועוד, פסק הדין בעתירה המנהלית עסק בשאלת השבתו של התובע לשירות, אך לא הכריע במלואם את הטענות בנוגע להליך הפיטורים או ההתנהלות עם חזרתו לשירות, כגון דרישת החוב או הרחקתו מאזור דרום, אשר נדונות כעת בתביעה זו. **ההפניות שנעשו על ידי המבקשת לפסיקה, בדגש על הלכות קרחילי, פוזאילוב וזליג, מחזקות את המסקנה כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה זו.** **סוף דבר:** לאור האמור, דין הבקשה להתקבל. בית הדין האזורי לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בעניינו של המשיב, ולפיכך התביעה מסולקת על הסף. אין באמור כדי למנוע מהמשיב להגיש תביעתו לבית המשפט המוסמך. **הוצאות:** בנסיבות העניין, ובשים לב לתוצאת ההליך, אין צו להוצאות. **זכות ערעור:** לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום. **ניתן היום, ט' אב תשפ"ה (03 אוגוסט 2025), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.** ___________________ ___________________ ___________________ מר סאלם ריאתה אימאן נסראלדין, שופטת גב' אהובית זלץ נציג ציבור (עובדים) נציגת ציבור (מעסיקים)