ת"פ 157/08

תקציר

פסק הדין דן במקרה של התעללות קיצונית בילדים בישראל שביצעו אמם של הילדים, מ', וארבעה נאשמים נוספים, בהם אליאור חן, מנהיג רוחני. ההתעללות, שנועדה "לתקן" את ילדיו של מ', גרמה לפגיעה מוחית קשה בילד הצעיר ביותר וגרמה לילדים נזקים פיזיים ונפשיים, לרבות מכות, כוויות ומניעת שינה. הנאשמים הואשמו ב-22 עבירות, אותן הכחישו בטענה להשפעה מצד חן. עם זאת, השופט מצא אותם אשמים מעבר לכל ספק סביר, והדגיש את כישלונה של האם להגן על ילדיה ואת חומרת העבירות. השופט קיבל את עדויותיהם המהימנות של הילדים ואת חוות הדעת הרפואיות של מומחי התביעה, ותיאר את הבית כ"בית אימה". פסק הדין פירט את העינויים הפיזיים והפסיכולוגיים שעברו הילדים, כולל צריכה כפויה של הצואה שלהם ושריפה במציתים. השופט מצא את הנאשמים אשמים בעבירות של התעללות פיזית, כולל הכאת ילד בפטיש ואחר במקל, ושבירת שן של ילד באגרוף. השופט הבחין בין תפקידיו של כל נאשם, כאשר נאשמים 1 ו-4 עמדו בפני השלכות חמורות יותר בשל תפקידיהם הפעילים יותר. בנוסף, דחתה השופטת את הטענות בדבר מחלת נפש ושטיפת מוח, והדגישה את מודעותם של הנאשמים למעשיהם הפסולים ואת ניסיונותיהם להסוות את מעורבותם. השופט הגיע למסקנה כי מעשיהם של הנאשמים נבעו מחוסר עמוד שדרה מוסרי והטיל עליהם אחריות פלילית. באשר לטענת ההוצאה לפועל המשותף, קבע השופט כי הנתבעים היו מודעים לאחריותם המשותפת, ולכן ההתייחסות הספציפית לסעיף 29 מיותרת. השופט התייחס גם לאי זימון עדים מסוימים על ידי ההגנה וציין כי הדבר מדבר בעד עצמו. השופט דחה את הטענה כי יש לפטור את הנאשמים מאחריות בשל השתייכותם ל"כת", וציין כי מסוכן ובעייתי לקבל עמדה כזו. במקום זאת, הדגישה השופטת את האוטונומיה של כל אדם, והטילה עליו את האחריות למעשיו. לא הייתה מחלוקת כי המעשים מהווים תקיפה, התעללות בקטינים וחבלה בכוונה. לאחר שדחה את טענות ההגנה וקיבל את ראיות התביעה, הרשיע השופט את הנאשמים בכל סעיפי האישום, למעט סעיף שיבוש הליכי משפט נגד נאשם 1. הפטור מחיוב זה לא צוין. גזר הדין ניתן בנוכחות עורכי הדין של המאשימה והנאשמים, יחד עם הנאשמים עצמם, ביום 12.5.2010.